הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן עג
א
(סעיף א' כסותה כיצד וכו') משמע שאינו מחויב ליתן לה בגדים להחליף בשבת אף דממתני' אינו ראיה כ"כ דהא הרמב"ם הוסיף בשר ודגים בשבת כדלעיל סימן ע' סעי' ג' אע"ג דלא קתני במתניתין מ"מ משמע מלשון הש"ס בדף ס"ה ע"ב גבי מנעלי' ממועד למועד דקאמר האי תנא שליח ערטילאי וכו' דשאר בגדים לא תחליף אפילו במועד כפירש"י שם ותו דעד כאן לא פליגי הפוסקים לקמן סימן ב' אלא אם יכול למכור בגדי שבח וי"ט שעשה לה משמע דבתחלה אינו מחויב לעשות לה מיהו היינו בעני שבישראל אבל במכובד בודאי חייב לפי כבודו וכבודה ופשיטא דאינו יכול למכור ועיין לקמן סי' צ':
ב
(שם בגדים הראוין לה וכו') בטור מסוים והשחקום שהם מותר הבלאות הן שלה להתכסות בימי נדתה ועיין בחידושים שכתבנו דמשמע מלשון הש"ס בדף הנ"ל דתרי מילי נינהו דמאי דקתני במתניתין והשחקים שלה היינו אם צמצמה בלבישתן ושמרה אותן יותר מדרך העולם ובכה"ג נראה דאפי' במותר מזונות שצמצמה באכילתה המותר שלה כמ"ש הב"ש לעיל סימן ע' ס"ק י"ח במכרה למזונות וצמצמה באכילתה המעות שלה אבל מאי דקתני בבריית' שם מותר בלאות שלה היינו בלא צמצמה ונשארו בזה יש חילוק בין מותר בלאות שלה להתכסות בימי נדתה למותר מזונות דבכה"ג הוא של הבעל ולפ"ז באלמנה דקי"ל לקמן סי' ב"ה ס"ה דמותר כסות ליורשים מ"מ בדחקה עצמה יותר מן הראוי הם שלה אך מלשון הש"ע לעיל סימן ע' סעיף ג' וסימן צ"ה לא משמע הכי אלא דאפילו ע"י צימצום הם לבעל או ליורשים וזהו דלא כב"ש הנ"ל וצ"ע שוב מצאתי בנזיר דף כ"ד ע"ב בתוספות ד"ה שקימצה וכולי בתירוץ שני בשם הר"מ דבקימצה ופיחתה מפי' ודאי שלה הוא וכ"כ הר"ן בנדרים דף פ"ח ע"א ע"ש ויש להסתפק עוד אם לבשה הבגדים יותר מדרך העולם אי נימא כיון דאם צמצמה הם שלה כנ"ל ה"נ אם לבשה אותן יותר מדאי ונתקלקלו ובלו אינו מחויב לעשות לה אחרים:
ג
(סעיף ה' אפילו בעני שבישראל וכולי) ר"ל אף שאין לו ליתן לה לפי כבודה אין כופין להוציא כיון שאין לו וכמ"ש לעיל סימן ע' ס"ק ג' אע"ג דהתם אפילו אם אין לו ליתן לה אפילו כעני שבישראל אין כופין אותו להוציא אלא אם א לו ליתן לה אפילו לחם מ"מ משמע דבבגדים כל שאין יכול ליתן לה כמו שלובשת כל אשה בעלת הבית שבאותו מדינה א"א לה להתבזות יותר: