הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן עב
א
(סעיף א' המדיר את אשתו מליהנות לו וכולי) הנה דעת רש"י ז"ל בר"פ המדיר דלשון מליהנו' כולל אפילו תשמיש אלא דאינו חל על תשמיש כיון דמשועבד לה ודעת התוספות דאין הנאת תשמיש בכלל סתם הנאה ונ"מ דאם אחר קונם הנאתך עלי דלדעת רש"י אסור בתשמיש וכן אם היא אמרה קונם הנאתך עלי ולכאור' יש להכריח כסברת רש"י מדמקשה הש"ס כיון דמשעבד לי' היכי מצי מדיר ולא משני בשנדרה היא וקיים לה הוא כדמשני הש"ס בסיפא גבי פירות אע"כ משום דא"כ חל נמי על תשמיש ובשבת א' יוציא אך דז"א כמ"ש בחידושים ר"פ המדיר דע"כ אף לפירש"י א"א לתרץ כן ע"ש אלא העיקר משום דמשמע דמתניתין מיירי אפילו בנדר סתם לשמואל דמוקי מתניתין בסתם כמ"ש התוספות שם בד"ה הכא נמי וכו' וא"כ א"א לאוקמי בנדר' היא דא"כ למה תמתין עד למ"ד יום יוציא מיד דהא לא שייך שמא ימצא פתא משו' דמסני סני אלא דאכתי יש להוכיח כסבר' רש"י הנ"ל דכולל גם תשמיש לפמ"ש הדריש' והש"ך בי"ד סי' רל"ד דלא שייך סבר' דמסני סני אלא בתשמיש או בתלת' בתשמיש א"כ אס"ד דאין תשמיש בכלל אכתי הוי מצי לאוקמי בנדרה היא ובסתם ועמ"ש לקמן בזה עוד נלמד מדברי רש"י הנ"ל דכשנודר על ב' דברים ובאחד משועבד באופן דאינו חל אפ"ה חל על השני שאינו משועבד ולא שייך לומר בזה נדר שהותר מקצתו הותר כולו וכן משמע מהא דאמרינן בדף נ"ט ר"ע אומר שמא תעדיף עליו יתר מן הראוי לו משמע דחל על העדפה אף שנדרה גם על עיקר מ"י שמשועב' לבעל וכן מוכח מדברי רש"י הנ"ל דלא אמרי' להפך דחל בכולל נמי על דבר המשועבד ובזה מוכח כדברי הט"ז בי"ד סימן רל"ד ס"ק נ"ט ודלא כדעת הפריש' והב"ח שהביא שם:
והנה בי"ד סימן רל"ה מביא שם בסעיף שני דאין הנדר חל אא"כ אמר לה צאי מע"י למזונותיך ודעת הרמב"ם לפמ"ש הר"ן דגבי בעל לא אלמוה רבנן לשיעבודא דידה אפילו לא אמר לה צאי וחל משום דאי בעי מגרש לה וכבר הקשיתי ע"ז בחידושי ותו דלפי סברא זו אפילו בהדירה מתשמיש נמי חל אם כן אפילו נימא דהכי ס"ל להרמב"ם דאין תשמיש בכלל נדר הנאה ח"מ הא כתב הרמב"ם להדיא בפ"ד מהל' אישות דבאוסר תשמישו עליה אין הנדר חל וע"כ דליתא לסברא זו דאפילו לגבי שעבודא דידה אלמוה ועיין בחידושים שכתבו דס"ל להרמב"ם דאפילו בלא אמר לה צאי הוא חל על דברים קטנים וה"ה אפילו לדברים גדולים כל שגלגלה עמו במ"ש לעיל סי' ע' ומה דהוצרך הש"ס לאוקימתא דצאי עיין בחידושים: