הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן ע · יג
(שם במה שתתקשט וכו') כתבו הח"מ והב"ש אבל אם הוא חרש וכו' פוסקין לה תכשיט כי אינה מחוייבת להיות לעולם בלא תכשיטין ולא ידעתי דהל"ל כפשטי' דהא סוגיא מפורשת (בכתובות דף מ"ח) ולא שאני לך בין יוצא לדעת בין יוצא שלא מדעת כדפירש"י דכיון שיצא לדעת היה לו לצוות ואף דרש"י פירש הקושיא דמקשה מנשתט' אמי שהלך למדה"י בבניו ובנותיו וכן נראה מדברי התוס' בד"ה ולא שאני וכו' מדפריך חינה וכו' ע"ש. נראה דהיינו דאי משום רותיא דדבר אחר הוי מצי לשנויא חדא בתכשיט דלא ניחא ליה דתנוויל וחדא בצדקה. וכ"ש לפי' רש"י דר' חסדא עצמו דאמר תכשיט אמר עוקבא קאי בנשתטה אבל אליבא דאמת דמשני ולא שאני לך ממילא ניחא הך דדבר אחר ג"כ. גם תירוצם אינו מספיק כ"כ דמאן יימר דלא יהי' במדה"י כל ימי חיי' ומאן יימר שלא יתפקח החרש לעולם ועמ"ש לקמן סימן ע"א מזה ונראה מזה דבאלמנה נמי פוסקין קישוטין כמו בנתחרש וכן משמע מדברי רש"י פ' מציאת האשה דף ס"ו ע"ב בד"ה שפסקו לה חכמים שמת בעלה. וכ"כ בחידושים דמשמע מהש"ס בדף ס"ה גבי הא דאמר רבי אליעזר אין פוסקים יינות ע"ש וכן מהא דקאמר שם גבי דביתהו דר' יוסף דפוסקים תכשיטין לאלמנה ונראה דהוא מטעם הנ"ל ומה שאמרו בדף נ"ד כיחלה ופירכסה אין לה מזונות דמשמע דאין דרך להיות כוחלת צ"ל דהוא קישוט יותר ממה שדרך להתקשט באלמונתה: