אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן ע · ט

ח

(סעיף ד' הנושא אשה וכו' עיין לקמן סימן קי"ט וכו') והב"ש כתב לחלק דהכא מיירי שאינה יכולה לשמור גיטה דמדאורייתא אינה יכולה לקבל גיטה. וקשה דלפ"ז ה"ל להירושלמי שהביאו התוס' בקדושין דף מ"ג ע"ב לחלק נמי בין מ"ד משום ברירה בין מ"ד משום שאין לה יד אם חייב בשאר וכסות מיהו אין זה קושיא כ"כ דהתם קאמר דא"ב תלת מילי היינו בעיקר גירושין מיהו י"ל לפמ"ש הה"מ דנפקא ליה להרמב"ם שהוא פטור מהא דאמרינן בריש כתובות גבי הגיע זמן דאם הוא אנוס בתקנתא דרבנן פטור ממזונות א"כ כיון דקי"ל התם דאפילו בפירסה נדה פטור משום דה"ל אונס. אע"ג דהוא אנוס מדאורייתא ה"ה הכא אין לחלק מיהו בל"ו צ"ע לדמות לשם דהא התם אמרינן דאפילו בחלה הוא פטור והכא קי"ל בנשתט' הוא חייב לזונה כדאיתא בכתובות דף מ"ח מי שנשתטה וכו' ועיין לקמן רס"י ע"ו מ"ס האחרונים שם, דיש לחלק בין ארוסה שלא נתחייב עדיין במזונותי' אלא נראה דכוונת הה"מ הוא דאפילו ללישנא בתרא דבכל אונסין חייב הבעל אפ"ה היכא דהוי אנוס בתקנתא דרבנן לא ה"ל אנוס. ואע"ג דאנן קי"ל כלישנא קמא שם ח"מ יליף משם דכל אונס מחמת תקנת חז"ל לא הוי אונס דאדעתא דהכי לא תקנו וממילא נכונים ק הב"ש. ויבואר בדברינו שם בס"ד. מיהו מ"ש בש"ע שם ולא לפדותה צ"ע דבשלמא מזונות ורפואה יכול לומר הרי גיטה וכתובתה כדאיתא במשנה דף נ"א אבל בפדיון דאינו יכול לומר כן לפי שכבר נתחייב א"כ למה הכא אינו חייב בפרקונה. וצ"ל דמיירי בנשתטית ואח"כ נשבית וכיון דרצה לגרשה מקודם אלא שהיה אנוס בתקנתא דרבנן לכך אינו חייב. ולפ"ז צ"ל דבאמת אין לבעל פירות משעה שנשתטה כיון דהם תחת פרקונה אך דמסדור לשון רמ"א שם דיש אומרים דחייב במזונותי' קודם ולא לפדותה משמע דפדיון כ"ע מודו דפטור אע"ג דס"ל דחיוב במזונותיה באונסה דרבנן צ"ע דמאי שנא ואפשר כיון דאינה ראויה לאישות לא קרינן ביה ואותבינך לאינתי וצ"ע:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה