הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן ע · ב
(סעיף ב' ובלבד שיאכל עמה וכו') הטעם פירש"י משום שהוא ליל עונה ולכאורה הי' נראה דלטעם זה גם באומר לה צאי מע"י למזונותיך אוכלת עמו בליל שבת אלא דלא משמע כן בר"פ המדיר דמוקי באומר צאי וכו' דא"כ איך וחול הנדר על ליל שבת ודוחק לומר דבאמת אין הנדר חל על זה דלא משמע כן בכל הפוסקים ותו דלפמ"ש הה"מ דהא דיכול להשרות אותה בע"כ אע"ג דאמרינן גבי המדיר דיותר משלשים יום זילא בה מלתא היינו משום דהכא אוכלת עמו ליל שבח משמע להדיא דהתם אינה אוכלת עמו ואפשר לחלק דהתם מיירי מרצונה ועיין בסמוך ויותר נראה מסתימת הפוסקים דדוקא הכא שחייב במזונותי' אלא שהוא משרה אות' צריכין לאכול עמו אבל כשאומר לה צאי הכל בכלל וצ"ע: