הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן סט · ז
(בסעיף ז' זה שאמרנו וכו') הרמב"ם כתב בפרק י"ב מהלכות אישות וז"ל התנה עמו אחר שנשאה שלא ירשנה תנאו בטל. אע"ג דירושת הבעל מד"ס עשו חיזוק לדבריהם. והנה לכאורה פסק כרב דאמר בדף פ"ד דהלכ' כרשב"ג ולא מטעמי'. וקשה דא"כ אפי' בכותב לה ועודה ארוסה נמי תנאו בטל דהא מתני' דר"פ הכותב מוקמינן לה בכותב לה ועודה ארוסה ועלה פליג רשב"ג ונראה דפסק כר' יוסי דס"ל גבי כתובה בדף נ"ו ע"ב דרשאי למחול אפי' בע"פ וס"ל כהך לישנא דלא פליגי רק בתחלת חופה אבל בסוף חופה ר' יוסי מודה ומה דפסק דבכתובה לא מהני תנאי ולא חילק הוא כמ"ש הה"מ דהוא בכלל מה שאמרו הלכה כר' מאיר בגזרותיו ור' מאיר ס"ל דתנאו בטל אפי' בתחלת חופה וכמו שנתבאר לעיל סי' ס"ו. מיהו לכאורה קשיא דהא אמרינן בב"מ פ' הזהב דף נ"א בע"מ שאין לך עלי אונא' דס"ל לרב דתנאו בטל משום דלא ידע דמחיל והכי קי"ל ובירושה נמי לא ידע שתמות קודם כמ"ש התוס' בפ' הכותב דף פ"ד ונראה דלק"מ דהך סברא דלא ידע דמחיל לחודא אינו מועיל אלא במקום דשייך חיזוק דאף לר' יהודא דס"ל בדאורייתא בדבר שבממון תנאו קיי'. מ"מ היכא דלא ידע דמחיל עשו חיזוק. אבל קוד' חופה דקי"ל כר' יוסי דלא עשו בו חיזוק מהני אע"ג דלא ידע דמחיל ובזה נכונים דברי הע"ש שהביאו הסמ"ע בסי' רכ"ז סכ"א שכתב גבי תנאי אונאה הטעם משום דהוי כמתנה על מ"ש בתורה והשיג עליו הסמ"ע דהא בגמרא אמר הטעם משום דלא ידע דמחיל ולפמ"ש א"ש דהא טעמא דלא ידע דמחיל לחודא לא מהני אלא דמשום זה עשו חיזוק בדאורייתא: