הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן סח · ו
(סעיף ד' או מתיחד עמה וכו') כתב הב"ש ס"ק ה' דמשמע מלשון הרמב"ם והמחב' שהיא מכחשת אותו ואומרת שלא בא עלי' כלל. והא דמותר לבא עליה משום דמיירי באשת ישראל שקידשה אחר ג' שנים ולענ"ד ב"ע בזה דאי מיירי שמכחשת אותו והוא נאמן משום חזקה דאין אדם טורח וכו' מה מועיל שיחזור ויבא עליה הא ס"ל להרמב"ם והמחבר בסעיף ו' דבטענת פ"פ אפי' מצא דם תלינן בדם נדה כמו שיבואר לקמן א"כ הא קי"ל בר"פ התינוקת בבעל ולא מצא דם ואח"כ בעל ומצא דם דטעמא משום דמסתמא דם נדה היא א"כ ה"נ אפי' ימצא דם אח"כ ניחוש לדם נדה וכן משמע מסוגיא דף יוד ע"ב דלא צוה ר' גמליאל ברבי לחזור ולבעול כעובדא דר"ג ועובדא דרבי שם אע"כ דדוקא בעובדא דר"ג שלא הי' לו אלא טענת פ"פ א"כ אם ימצא אח"כ נעול ע"כ שהט' בתחלה. וכן בעובדא דר"ג שהיה שני בצורת מוכחא מילתא הא לאו הכי לא מהני אפילו אם ימצא דם כמו שכתוב בחידושים והיה נראה לפי עניית דעתי דהרמב"ם והשולחן ערוך מיירי שאינה מכחשת אותו אלא שאומרת שלא בא עליה בעילה גמורה אם כן היא נאמנת אלא דהבדיקה הוא לטובתו אם לא ימצא דם פעם שנית ובזה א"ש מה שכתב הרמב"ם והמחבר בודקין אותה סתם ולא כתב שבודקין אותה בחבית של יין כדעביד ר"ג רבי אלא משום דבש"ס מיירי שהוא טוען ברי והבדיק' היא לטובתה א"כ מסתמא היא מתרצת בזה שלא תפסיד כתובתה אבל הרמב"ם והמחבר דמיירי שאינה מכחשת אותו והיא נאמנת והבדיקה היא לטובתו אינו יכול לזלזל בת ישראל בחבית של יין כדאיתא בש"ס לכך כתבו בדיקה אחרת שאין בה זלזול. אך נראה ליישב דברי הב"ש דאע"ג דקי"ל בר"פ התינוקת בבעל ולא מצא דם ואח"כ בעל ומצא דם דטמאה ולא אמרינן דמדיצא דם שמסתמא גם בתחלה היה דם אלא שחיפהו ש"ז וכדקי"ל בי"ד סי' קצ"ב דאפי' לא יצא דם צריכה לספור ז' נקיים שמא חיפהו ש"ז וכן אמרינן הכא בעובד' דר"ג ברבי שם (וע"כ צ"ל הא דכתבו הכא דחוזר ובועל היינו לאחר שתספור ז' נקוים). היינו דכיון דלא שכיח כ"כ שתחפהו ש"ז חיישינן מספיקא לדם נדה אע"ג דדם נדה ג"כ לא שכיחא שלא בשעת וסתה אבל אפ"ה אין להפסיד כתובתה מספיקא ובזה מיושב נמי מה שלא צוה ר"ג ברבי לחזור ולבעול משום דר"ג ברבי שהיה בקי בכיבוס כדעביד בעובדא דבסמוך שם בסוגיא אם כן מסתמא ה"נ בדק פ"י כיבוס ולא מצא דם א"כ באמת לא הי' תקנה לחזור ולבעול דמסתמא דם נדה היא אבל אנן דאין בקיאין בכיבוס כדאי' בסוגיא אינו יכול להפסידה אם ימצא אח"כ דם משום דאפי' לפי דבריו שמא חיפהו ש"ז וכן משמע דמסתמא הרמב"ם והמחבר מיירי באותו עובדא דמיירי בש"ס. ומ"ש הב"ש דסוגיא מיירי באינה מכחשת אותו לא נהירא דבמקום שהיא נאמנת אין סברא לזלזל אותה בחבית של יין: