אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן סח · ה

ד

(סעיף ג' אבל טענת פ"פ אינה בבוגר'). והר"ח והרי"ף ז"ל חולקים וס"ל דבוגרת ומ"ע יש להן טענת פ"פ והרי"ף הוכיח זה מסוגיא דף ט' דמשני באשת כהן ולא אמרי' דהוי ס"ס ספק מוכת עץ הוא ספק אינו תחתיו מיהו התוס' תירצו זה דמדלא טענה שהיא מ"ע ע"ש. ועיין בחידושי' דגם להרי"ף צ"ל סבר' זו בטענת דמי' דמוכח מסוגיא דמוקי מתני' דריש מכלתין בטענת דמי' ואפ"ה לא ה"ל ס"ס אלא דס"ל דבטענת פ"פ לא שייך סברא זו מדלא טענה ונ"מ לדינא בחרשת שוטה וקטנה דאין להם דעת לטעון א"כ י"ל לשיטת התוס' בטענת פ"פ מותרת אפילו באשת כהן וה"ה די"ל כן בטענת דמי' להר"ח והרי"ף אלא דכתבנו בחידושינו דבאמת אין זה ס"ס משום דאיכא ס"ס להיפך דשמ' נבעלה לפסול לה והרי"ף והתוס' שלא תירצו כן היינו משום דקי"ל כר"ג חזקה דאשה מונה בודקת ומונ' אבל בחרשת שוטה וקטנה דלא שייך חזקה זו י"ל דאסורה משום דאיכא ס"ס להיפך אך נראה במקום דאיכא רוב כשירי' אף דקי"ל דאם אין טוענת ברי פסולה לכהונה מ"מ נראה דהיינו דוקא היכא שיש עדים שנבעלה משום דמעלה עשו ביוחסין אין סומכין על הרוב אבל בטענת פ"פ דאין בו איסור אלא לגבי הבעל עצמו דשוי' אנפשי' חתיכה דאיסורא כמו שהוכחנו בחידושי' בתוס' ד"ה באשת כהן וכו' א"כ י"ל דבחו"ש וקטנה מותרת אפילו באשת כהן משום ס"ס כנ"ל. מיהו בטענת דמי' להר"ח והרי"ף י"ל כיון דהוא טענה מבוררת הוי כמו עדים ושייך בי' מעל' עשו ביוחסין והוי ס"ס להיפך אם לא היכא דאיכא תרי רובי כדאי' לעיל ס"ס ו' מיהו לפמ"ש הרא"ש דמוכת עץ לא שכיחא וכן כתבנו לעיל דכן הוא דעת רש"י ז"ל דאין לחשבו בס"ס וכן נלענ"ד דהוא מוכרח לדעת הרמב"ם בסעיף ו' בהג"ה דס"ל דלא אמרינן פיתוי קטנה אונם הו' ואוסר אפילו באשת ישראל קטנה שקידשה פחות מג' שנים וקשה דהא ה"ל ס"ס ספק אונס היא ספק מ"ע דהא לא שייך מדלא טענה אע"כ דס"ל דח"ע לא שכיחא מיהו התוס' והרי"ף דחשבו לס"ס ע"כ לא ס"ל הכי:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה