הערות שוליים על מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
פרק כב · פסוק ד
בכ"י כ': ויצתא.
ב"ק נ"ח ע"ב ותוספתא שם פ"ו י"ט.
דריש או כדלעיל כ"א ל״ז ועיי״ש הערה כ'.
בכ"י כתוב: שני.
ב"ק י״ט ע"ב ועי׳ מכילתא.
בכ״י כ' שהו.
בכ"י גר׳: ראתה זרעים ואכלה זרעים.
ע' ב"ק נ"ח ע"ב ונ"ט ע"א.
ב״ק נ״ה ע"ב.
תוספתא ב״ק פ״ו כ"א וירושלמי שם פ"ו ה״ב.
ב"ק ט״ו ע״ב.
ירושלמי ריש ב"ק.
ב"ק י"ז ע״ב.
ע' ב״ק י"ז ע״א וי"ט ע"ב.
ב"ק כ״א ע"ב.
ב"ק נ״ט ע״ב.
גיטין מ״ח ע"ב.
נ"ל לפרש: יכול שישלם מן העידית קרקע גדולה כמו הזיבורית שהזיקה ת"ל שדהו שלא ישלם מן העידית רק קרקע שהיא שוה כמו השדה האמורה למעלה כי יבער איש שדה דהיינו השדה שהזיקה.
צ״ל: אלא זה בלבד.
לכאורה היה נראה להגיה דצ"ל נזק במקום קנס, אך קשה להגיה ד' פעמים דאפשר דתנא דברייתא דילן קרי לתשלומי נזקי ממונו קנס, ועיין כתובות י׳ ע"א דתנא קנס חכמים במקום תקנת חכמים.
דמטלטלין כל מילי מיטב הוא כמ״ש בב"ק ז' ע"ב, ועי' רמב״ם פ"ח מה' נ"מ ה״י. ובכ״י גרס שאין שמין לו מן המטלטלין אך לקמן גם בכ״י גר' ב' פעמים: אלא מן המטלטלין.
ע' לעיל הערה פ57'.
ע' ב"ק ו' ע"ב תוס' ד״ה שור רעהו.