הערות שוליים על מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
פרק יב · פסוק מח
יבמות מ"ו ע"א וע"ש גי' הרי"ף וברמב"ם פ"ח מה' עבדים ה"יט.
עי׳ מכילתא ומס' גרים פ"ב.
יבמות מ"ו ע"א.
שבת קל״ז ע"א.
מפורש לעיל בפסוק מ"ד.
כריתות ט׳ ע"א. וע׳ רמב"ם ר"פ י"ג מה' איסורי ביאה.
לעיל מיירי בגר וכאן אשמעינן בישראל שמתו אחיו מחמת מילה.
וא״כ טומאה הותרה מכללה ואין למדין ערלה מטומאה.
דאף דשחט לטמאים ולטהורים כשר מ"מ לענין ערלה נחמיר דיחיד שהוא ערל יכריע לפסול אם הפסח שנשחט בשבילו ובשביל מולים.
כל ערל היינו כולה ערלה פסלה אבל מקצת ערלה לא פסלה. וע' פסחים ס"א ע"ב עוד אפשר לפרש יכול יהא יחיד מכריע את הערלה שאם היו מחצה ערלים ומחצה מולים יהא יחיד ערל מכריע דיקריבו פסח משום דרובן ערלים ת״ל וכל ערל וגו' דמלמד אפילו אם האי ערל מכריע שיהא רוב אסור לאכול. והא דנקט יחיד מכריע משום דקרא נאמר בלשון יחיד.
פסחים כ"ח ע"ב.