הערות שוליים על מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
פרק יב · פסוק לו
ע' ב״ר פע״ד: אפילו מחט אפילו צינורא לא מצאת.
ואם באפילה לא נטלו כש"כ שאין נחשדין עכשו.
ואם לא נטלו לעצמן בלא ידיעתנו כש״כ שלא יעכבו לעצמן מה שאנו נותנין להם בשאלה.
בגליון כ״י כתוב: פי' נפה, ואין לפ' זה טעם וריח, ולפי הענין הוא כלי כסף או כלי זהב, כמו צקוטלא שהוא אסקוטלא דמתני׳ מ״ק כ״ז ע"א, ובאשר כי שם במתני' איתא קטן סמוך לאסקוטלא, נראה לי כי נוניא הוא ג"כ קטיעה תחת קנוניא, והוא קנון קטן של כסף (זילבערנעז קארבכען) χαυούυιου בלשון יוני.
scutella קערה של כסף, ע' מ״ק שם.
עי' מכילתא.
לא הגיע להם כלומר לא רצו ליטול הכל.
כן הוא בכ"י בכל מקום בה' ולא בח׳, וכבר כ׳ ידידי החכם פראפ. בארטה בספרו עטימאלאגישע שטודיען שכן הוא בל״ע בה'.
המצריים היו אומרין כן.
ואם עבדיהן כן כש"כ המצריים עצמן, לכך השאילום בעל כרחן.
עי' מדרש תהלים שם.
ז"ל מדרש הגדול כ"י לשמות ג׳ כ"א: והיה כי תלכון לא תלכו ריקם זו מצות לא תעשה. ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה זו מצות עשה וז"ל מה"ג לי"א ג' יכול משה ואהרן לא נטלו מן הבזה אפשר שיעברו על עשה ועל לא תעשה ת״ל גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים שהיו מפקידין אצלו פקדונות.
באוצרות.
שאם יחזרו ממלחמה יקבצו אוצרות אחרים כי יאמרו שהכל הוציאו במלחמה. ולנ"א הפי' שאין מניחין האוצרות בביתם שלא להמריד אחרים, כי אחרים יחמדו האוצרות וימרדו במלך.
עדי עדיים קדריש.
עי' מכילתא.