הערות שוליים על מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
פרק יב · פסוק ג
לפי המסורה צ"ל דברו אל כל עדת ישראל וצריך למחוק מלת "בני". אמנם ראיתי כי גם המכילתא שלנו (דר' ישמעאל) והתרגום יונתן גרסי מלת "בני". וכן ראיתי בתרגום יוני של השבעים ובתרגום הסורי ובהרבה כ"י המובאים בספרי קעניקאט ודע ראססי, ועי' לעיל הערה ש2׳ שכן מוכח מת"כ. ואף שאנו אין לנו אלא גירסת המסורה, מ״מ יראתי לשלוח יד ולהגיה, אולי הוא אחד מהמקומות שחז״ל פליגי עם המסורה, כמ״ש כבר ראשונים ואחרונים. עי' ר״ן לסנהדרין ד׳ ע״ב ד"ה קרנת קרנת, תשובות המיוחסות לרמב״ן סי' רל"ב, תשובת ריב"ש סי' רפ"ב, תשו' מהר״י מינץ סי' ח', הגהות רע"א לשבת דף נ״ה ע״ב, יד מלאכי סי' רפ"ג, ח״ס או״ח סי' נ״ב. ואולי נפקא מינה גם לדינא כמ"ש ר״י ברלין זללה״ה בהפלאה שבערכין ערך מאה עיי״ש.
עי' ת״כ ריש קדושים.
כן הגהתי עפ"י פסחים מ"ב ע"א והוא מת"כ ועי' ילקוט נשא רמז תש״ו על איש כי תשטה אשתו וז״ל: ומניין בלא תעשה אמרת וידבר ד׳ אל משה לאמר, ע"כ. והוא מספרי זוטא כמו שהוכחתי במקום אחר.
עי' פסחים צ"ו ע״א ותוס' שם ד"ה למעוטי, ועי' מכילתא.
וכן דרשו בסוכה מ"א ע״ב ולקחתם שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד.
מכילתא, ירושלמי ריש פ"ב דקדושין.
פסחים צ״א ע"ב, ירושלמי שם פ"ח הלכה א'.
עי' מכילתא.
פסחים פ״ח ע״א, ובילקוט כאן איתא: ד׳׳א שה לבית מלמד שאדם מביא ושוחט ע״י בנו וכו' ע״כ נראה שלפניו היה כן הגירסא במכילתא דר' ישמעאל.