הערות ותיקונים על מדרש אגדה· רבי שלמה בובר
דברים · פרק כב
אם כהן והוא בבית הקברות. ספרי פיסקא רכ"ב, ב"מ ל' ע"א, ורש"י עה"ת:
אפילו מאה פעמים ב"מ ל"א ע"א:
דורשהו אם רמאי הוא אם אינו רמאי. משנה ב"מ כ"ח ע"ב:
ואל תתן לו עד שיתן לך סימנים שם:
ונכנס למקום נשים לזנות. עיין ספרי פיסקא רכ"ו, ונזיר נ"ט ע"א:
ד"א לא ילבש גבר שלא יעביר. נזיר שם:
פרט למזומן. ספרי פיסקא רכ"ז, וחולין קל"ט ע"א:
בזמן שהיא עליהם. גם רש"י הביא בעודה עליהם, ועיין ספרי פיסקא רכ"ז:
אפילו מאה פעמים. חולין קמ"א ע"א:
בעולם הזה ואחר כך והארכת ימים לעולם שכולו ארוך, בגמ' חולין קמ"ב ע"א למען יאריכון ימיך בעולם שכולו ארוך ולמען ייטב לך לעולם שכולו טוב:
בוא וראה מתן שכרן של מצות. משנה חולין קמ"ב ע"א, ספרי פיסקא רכ"ח:
שאין בה חסרון כיס. במשנה ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר פירש"י שאין בה חסרון כיס אלא דבר מועט:
מכאן שכלאי הכרם אסורים בהנאה. ספרי פיסקא ר"ל וע"ש:
אין כלאים מן התורה עד שיהי' שוע כו'. ספרי פיסקא רל"ב, ועיין כלאים פ"ח מ"ח:
סמך הכתוב לכלאים. עיין ספרי פיסקא רל"ג, ועיין יבמות ד' רע"א וברש"י שם:
ולא בעלת שלש ולא בעלת חמש. ספרי פיסקא רל"ד:
שיהיו הדברים מחוורים כשמלה ספרי פיסקא רל"ז, כתובות מ"ו ע"א:
זו מלקות. ספרי פיסקא רל"ח, וכתובות שם:
בחנק. ספרי פיסקא רמ"א:
ומאי גם. שאם היתה מעוברת כו'. עיין ערכין ז' ע"א במשנה ובגמ', וכן הביא רש"י על התורה גם שניהם לרבות את הולד שאם היתה מעוברת אין ממתינים לה עד שתלד:
אלא הרי זה בא ללמד ונמצא למד. פסחים כ"ה ע"ב:
אבל אונס שותה בעציצו. כתובות ל"ט במשנה, וספרי פיסקא רמ"ח: