הערות ותיקונים על מדרש אגדה· רבי שלמה בובר
בראשית · פרק נ
מניח ידו על עינו של אביו לעצמו כשם שמעצימים את המת. עיין לקח טוב ויגש ט"ו ד' זו עצימת העינים, וע"ש מה שהעירותי בהערה י"א:
כך פירשו חז"ל. עיין סוטה ל"ו ע"ב בסגנון אחר.
מלמד. סוטה י"ג ע"א:
וכי יש גורן לאטד. סוטה שם ולק"ט:
אלא מלמד שעשו עצמם כגורן. בגמרא שם מלמד שהקיפו כתרים לארונו של יעקב כגורן זה שמקיפין לו אטד, ועיין תנחומא ויחי אות י"ח ובהערות שלי:
ואף הם למלחמה נתכוונו וכיון שראו כתרו של יוסף. סוטה שם:
ומה ראו ראו שפירש מהם. מובא בילקו' רמז קס"ב ומצוין ב"ר פ"ק בטעות וצ"ל תנחומא, והוא בתנחומא שלנו שמות אות ב', ובב"ר נאמר רק ר' לוי אמר שלא זימן לסעודה, וכן רש"י על התורה הביא זה כמו שהוא בתנחומא, וכן הוא ביב"ע, בלקח וב, ועיין תנחומא שמות הערה י"ג:
כתוב נא בזה הפסוק ג' פעמים לפי כו'. יומא פ"ז ע"א, ולקח טוב:
אמר להם אתם עשרה. מגילה ט"ז ע"ב, וילקו' סוף ויחי, ולק"ט:
אמר להם דברים שנכנסים בלב. גמרא שם: