העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קע · פירוש ד
חיטי מאי כו'. בגמ' בדף י"ב ליכא שקלא וטריא בזה ופשוט בחיטי דאסור משום דלא פסיד. ורבינו האריך ללמדנו דלא נימא דחיטי לא פסיד לעולם מש"ה מיקרי שאינו דבר האבד. וא"כ במידי דאפשר להפסיד אם יעמוד איזו ימים יתרים לא אמרינן שיכול לעשות אחר המועד משום דילמא מיקרי איזה עיכוב מיד אחר המועד ויהיה דבר האבד. קמ"ל רבינו דחיטי ג"כ פסדן אי שבקן בארץ עשרה יומי. ומכ"מ פשיט הש"ס דהוי שאינו דה"א כיון דארבעה וחמשה יומי לא פסדן ולא חיישינן שמא יארע איזה סיבה. מיהו בכבר נולד הספק כ' המג"א סי' תקל"ז דמותר. ובב"י סי' תקל"ט בשם רשב"ם משמע דאסור אבל אין זה ענין לכאן שעדיין לא נולד מקום הספק. איברא התוס' מ"ק ד' י"ח ד"ה ואלו כותבין כו'. כתבו דמש"ה כותבין פן ימות הנותן או העדים כו' הרי אפי' שמא יארע מיקרי ספק דה"א ומותר. אבל מגוף המשנה אין ראיה דס' דה"א מותר דבמתני' יש טעמים אחרים כמבואר ברמב"ם ע"ש.