העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קסו · פירוש ה
שנאמר אשר נשבעתי מעבור מי נח. בגמרא איתא אמר להם ה' למבול ישב וישב ה' מלך לעולם כבר נשבע הקב"ה כו'. וזה אינו מובן כלל דה' למבול ישב משמע דשב לעשות מבול. ומפרש"י משמע דגריס אמר להם וישב ה' מלך לעולם ופי' כבר נשבע להיות מלך לעולם על בריותיו ולא ישחיתם. וא"כ צריך לגרוס אמרו לו מה קול ההמון אשר שמענו שמא מבול בא לעולם שנא' ה' למבול ישב אמר להם וישב כו'. ועדיין קשה היכן משמע מהפסוק וישב ה' מלך לעולם שנשבע הקב"ה כו'. ותו א"כ מה שאלו אותו עוד מבול של מים אינו מביא אבל מבול של אש מביא כו'. הא כבר נכלל בתשובה זו של בלעם דהקב"ה נשבע שיהא מלך לעולם ולא ישחיתם. ומה לי מים או אש. אבל נוס' רבינו עיקרית וכן תני במכילתא ריש פ' יתרו אמרו לו לבלעם שמא המעשה זו עושה לנו כשעשה לדור המבול שנאמר ה' למבול ישב וישב ה' מלך לעולם. אמר להם שוטים שבעולם כבר נשבע הקב"ה לנח שאינו מביא מבול לעולם שנאמר כי מי נח זאת לי. [ואל תתמה דהאי קרא אשר נשבעתי וגו' ישעיהו אמרה. דכיב"ז איתא בב"ב ד' כ"א א"ל דכתיב ארור עושה מלאכת ה' כו' וירמי' אמרה וכ' הרמ"ה שם בזה"ל ואף ע"ג דהני קראי ירמי' אמרינהו לבתר כמה דורות כולהו גמרא גמירי להו כו'. וכ"כ התו' גיטין דס"ח ד"ה וכתיב זנות יין וגו' אע"פ שזה הפסוק לא נכתב עדיין היו יודעין כו'. והנביאים הביאו הפסוקים המקובלים בהמשך דבריהם עפ"י רוה"ק. ויותר מזה אי' ברבה ויקרא פ"ו אר"ס בארי לא נתנבא אלא שני פסוקי' ולא הי' בהם כדי ספר ונטפלו בישעי' ואלו הם וכי יאמרו אליכם וגו'. הרי שהיו מקובלים דשני פסוקים אלו שהיו מוקדמים לישעי' ובא ישעי' וטפלן בספרו ברוה"ק. והכי אי' במדרש תהלים דאחיתופל מצא לדוד לומד בפ"ע א"ל כתיב חרב אל הבדים ונואלו חרב לת"ח שלומדים בד בד כו' הרי ידוע הי' אותו מקרא בימי אחיתופל ועל אותה הכוונה שאמר אחיתופל ובא ירמי' הנביא וטפלה בספרו לענין אחר ברוה"ק. ומזה בא כמה מדרשי אגדות לדרוש מקראות שאמר דוד וכדומה על עצמו בתפלתו על דורות הקודמים. היינו משום שהיו מקובלים או הבינו בחכמתם דלפי הענין שנכתב אותו המקרא לא הי' ראוי להכתב כך אלא באיזה דיוק לשון אחר. אלא משום שהי' מקובל לדוד וכדומה מכבר ובשעה שיצא אותו מקרא לאור הי' מדויק יפה לפי אותו ענין. והי' מקובל על פה ובאו בדורות המאוחרים ואמרו וגם כתבו גם בענין שלפניהם באותו לשון המקובל מכבר. ונראה דמזה הגיע כמה קרי וכתיב בנו"כ. באשר הי' מקובל מכבר בזה הנוסח. וכשהגיע לכתבו לפי הענין נדרש לעשות איזה שנוי במקרא זו. ובא נוס' הישן בכתיב. ושניהם עומדים להדרש. באשר כי בשני העתים נאמר ברוה"ק] וא"כ סיפא דקרא וישב ה' וגו' הכל משאלת אומות העולם. ופירושו שמא רוצה הקב"ה להראות כח מלכותו בעולם ולהעניש במבול. והשיב דה' עוז לעמו יתן וגו'. ובמכילתא שם יש עוד שינוים קלים באגדה זו.