אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קסב · פירוש ה

פירוש ד

עד תריסר ירחי שתא או עד דמלי מיא תלתא יומי מעל"ע כו'. כצ"ל והיתר הא' הוא בד' ל"ד ב' הני גולפי שחימי ואוכמי בתר תריסר ירחי שתא שרי. והב' הוא בד' ל"ג א' הורה ר"א הלכה למעשה ממלאן מים ג' ימים ומערן. ואמר רבא צריך לערן מעל"ע. וע' בסמוך. ויש לדקדק לענין מש"כ הג"א סי' כ"ב והובא בש"ע יו"ד סי' קל"ה דהני ג' ימים א"צ שיהיו רצופין. אבל המעל"ע של יום א' צריך שיהי' רצוף דוקא. והיינו משום דלשון ג' ימים משמע אפי' אינן רצופים אבל מעל"ע משמע רצוף כדמוכח בב"ב דכ"ט א' ג' שנים שאמרו רצופות ומקשי מאי קמ"ל תנינא חזקתן ג' שנים מיום ליום. אלמא דג' שנים משמע אפי' אינם רצופות ורק משום מיום ליום משמע רצופות וה"נ ג' ימים. וא"כ לנוסחת רבינו תלתא יומי מעל"ע משמע דתלתא יומי רצופות דוקא. ואף על גב דדחי הש"ס בב"ב שם מ"ד מיום ליום לאפוקי מקוטעות ולעולם אפילו מפוזרות קא משמע לן. וה"נ אפשר לומר דה"ק תלתא יומי מפוזרות אלא שיהי' כל יום מעת לעת ולא מקוטעות. מכ"מ יש לדקדק דפשטא דהאי לישנא משמע רצופות והא דס"ד שם דמיום ליום אינן רצופות אינו אלא משום דתנן בסיפא חזקתן ג' שנים ואינן מיום ליום כמש"כ רשב"ם. וגם רב הונא מפרש דהלשון דיקא הכי ע' פי' רשב"ם ד"ה קמ"ל דדוקא קתני למעוטי מפוזרות. בכ"ז אינו מוכרח כ"כ לדחות פשיטותא דהג"א. וגם כי לא נקיט רבינו לשון הגמרא בכל הענין. וי"ל דגם לפניו הי' נוסחת הגמרא כמו לפנינו תלתא יומי לחוד. והוא ז"ל מפרש שיהא כל יום בפ"ע כ"ד שעות מעל"ע ולא הי' לפניו הנוסח' בדרבא וצריך לערן מעל"ע אלא בכל יום כמו שהביא רבינו בסמוך מש"ה איצטריך רבינו לפרש שיהא מעל"ע:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה