אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קסא · פירוש ב

פירוש א

ומפני מה לפי כו'. משמע דעיקר תקנת משה קריאת הפרשה הוא משום אגדה זו. וקשה דאדרבה לפי אגדה זו משמע דא"צ קריאת פרשת המועד אלא בזמן דליכא בהמ"ק וקרבן ולא בזמן דאיכא מעשה הקרבן והרי תקנת משה משמע שהי' בדורו ג"כ וכמבואר בת"כ שהבאתי לעיל. ונראה דתקנת משה הי' משעת המרגלים ואילך שניזופו ושוב לא היו מקריבים קרבנות צבור ומוספין. וכדאי' בחגיגה ד' ו' ב' ר"ע א' קרבה ושוב לא פסקה ואלא מה אני מקיים הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה שבטו של לוי הם הקריבו כו' ובספרי בהעלותך עה"פ ויעשו אה"פ תני' שלא הקריבו אלא פסח זו בלבד וכה"א הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה רשב"י א' ישראל לא היו מקריבים שבטו של לוי היו מקריבים כו' מבואר דת"ק ס"ל שלא הקריבו כלל. והא דאי' במ"ק דט"ו בכל אותן שנים שהיו ישראל במדבר מנודין היו ושלחו קרבנותיהן היינו קרבנות יחיד בנדרים ונדבות דמיירי שם. וזה הקריבו ודאי כדמוכח בקידושין דל"ז ב' דפליגי ר"ע ור"י אי קרבו נסכים במדבר אי לא קרבו נסכים במדבר ובנסכי יחיד פליגי התם. ופרשה זו דנסכי יחיד אחר מעשה מרגלים כתיב אלמא דקרבו יחידים קרבנות. אבל קרבנות צבור לא הקריבו. והטעם שלא הקריבו הצבור הוא משום דכתיב בפ' תצוה אחר פרשת התמיד ונועדתי שמה לב"י. אלמא דתכלית התמיד שהוא ק"צ בשביל יעוד עם משה. ומשעה שנזופו במעשה דמרגלים לא הי' יעוד עם משה כמש"כ התוס' ב"ב דקכ"א א' בשם המכילתא. [והגאון טורי אבן בחגיגה שם הקשה רומי' דסוגי' דחגיגה אדמ"ק הנ"ל. ויישב דתלי' בפלוגתא דר"ע ור' ישמעאל חולין פ"א אי בשר תאוה הי' מותר במדבר או אסור. ולר"ע דס"ל שהי' מותר לא הקריבו קרבנות וסוגיא דמ"ק אזיל לר' ישמעאל שהי' אסור בשר תאוה וע"כ הקריבו קרבנות. ומלבד שדוחק לאוקמי סתם סוגי' דמ"ק אליבא דר"י ולא כר"ע. עוד קשה למש"כ התוס' ביבמות דע"א ב' ד"ה מ"ט דמי שלא הי' יכול לאכול קדשים לכ"ע הי' מותר בבשר תאוה. א"כ אין ראי' אפי' לר"י דבתר שניזופו במרגלים היו מביאים קרבנות אלא העיקר כמש"כ דסוגי' דמ"ק כר"ע אתי שא' בקידושין דקרבו יחידים נסכים במדבר והא דחגיגה בק"צ מיירי כמש"כ]. הא מיהא לא הקריבו מוספין. ומש"ה תיקן משה קריאת הפרשה. ומזה למדין אנחנו ג"כ בזמן החרבן. והנה רש"י בתענית שם כ' דזה הדרוש כבר תקנתי להם סדר קרבנות מהיכ' יליף להא גמגום. ר"ל שלא ידע מוצא אגדה זו. ולפי דברי רבינו מבואר דתקנת משה רבינו שלמדנו מדכתיב וידבר משה וגו' עפ"י אגדה זו היא. א"כ שפיר למדנו מכאן מוצא אגדה זו. וע"ע שמות רבה פ' תצוה פ' ל"ח. ומדברי רבינו למדנו עוד דעיקר דרש' מוידבר משה וגו' קאי על פ' מוספין שקורין בהפטרה דמועדים וע' תוס' מגילה ד"ל ב':

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה