אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קסא · פירוש א

שאילתא קסא

ותני' משה תקן כו'. משמע דמפרש רבינו בריית' זו שואלין ודורשין בענינו של יום על קה"ת. וקריאת ענין הפרשה של מועד מיקרי דרישה בה' החג. ורש"י פי' לענין הלכות מועד ממש. ובאמת תרווייהו מידרשי מהאי קרא כדתני' בת"כ אמור פי"ז הי"ב וידבר משה וגו' מלמד שהיה משה אומר לישראל הלכו' פסח בפסח הל' עצרת בעצרת הל' החג בחג. ובלשון שהי' שומע בו בלשון היה אומר לישראל. פי' דמשום שכל המקרא מיותר. שהרי כל מה ששמע מפי הקדוש ב"ה היה אומר לישראל ומאי אולמייהו דמועדי ה' וכבר נדרש ע"ז בב"ב דק"כ ע"ש. אבל הברייתא זו מפרש שמלבד שהי' אומרה בעת ששמע ממנו ית"ש הי' מדברה לישראל בכל מועד במועדו. ודקדק מלשון מועדי ה'. שהי' אומרה בלשון ששמע והיינו קריאת הפרשה. וזה הדרש אי' גם במשנה דמגילה שם. ומדכתיב אל ב"י. והוא מיותר ואלא למאן. ודרשו מכאן שהי' מפרשם לישראל כדתני במכילתא משפטים אשר תשים לפניהם ערכם לפניהם כשלחן ערוך. וה"נ פי' אל ב"י שיכנסו בלבם זהו פי' הברייתא דת"כ. ונראה דגם רבינו מפרש הכי דתרי מילי למדנו מזו הברייתא שתקן משה. והיינו למיקרי בספרי ובנביא. דהנביא מלמד דעת ענין המועד לעמי הארץ והמון העם שאין להם דרישה אחרת זולת דרוש הבא להם מהפטרה וממילא מובן שלת"ח יש לדרוש לפי כחם בעומק הלכות. וכאן קיצר רבינו. ולעיל סימן כ"ו פי' יותר וכמש"כ שם אות כ"ח בס"ד. וז"ל הרמב"ם פי"ג מהל' תפלה ה"ח ומשה תקן לישראל שיהיו קורין בכל מועד ענינו. ושואלין ודורשין בענינו של יום בכל מועד כו' הרי תרווייהו. ותשכיל עוד ממה שכת' רבינו לעיל בסי' ע"ח בשלשים יום לפני הפסח שואלין לחוד. והכא בימי המועד עצמם תני שואלין ודורשין. אלא דהתם לפני המועד מיירי רק בעומק הלכה. אבל במועד עצמו מיירי בתרי מילי כמש"כ שם אות ד' בס"ד:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה