אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קנב · פירוש ד

פירוש ג

ממזר דקרינן ממזר כתיב. הכוונה מבואר יותר בה"ג ה' עריות וז"ל לא שנא ממזר זכר ל"ש ממזר נקבה דתנן ממזרין ונתינין אסורין ואסורן א"ע א' זכרים וא' נקבות מדאורייתא מנלן דכתיב ממזר אי הוי כתיב ממזר ביוד הוי איכא למימר ממזר זכר הוא דאסר רחמנא אבל נקבות לא. השתא דכתיב ממזר כל שום ממזר בין זכר בין נקבה עכ"ל. וה"פ דשורש ממזר הוא מזר. וכמו מוזר הייתי לאחי. שאחיו וב"א מגרשים אותו משום שהוא מאשה פסולה וכדכתיב ביפתח ויגרשו את יפתח ויאמרו לו לא תנחל בבית אבינו כי בן אשה אחרת אתה. פי' לא לפי כבודם בחו"ק וכש"כ הבא מביאה אסורה בעריות שאין בה קידושין כלל ומ' הראשון הוא על משקל מצרף מלבן מרדע ואי כתיב בצירי כמו שנקרא והיינו שהי' כתיב יוד שהי' ניכר מהכתיבה שהוא בצירי ודאי משמע יותר דבזכר מיירי קרא שהוא המוזר מנחלת אביה לא כשאר אחיו בני אביו משא"כ נקב' לא שייך בה כ"כ מוזר' מנחלת אביו דבל"ז לא הי' לה חלק ונחלה בבית אביה. אבל השתא דכתיב ממזר כמו שהי' נקרא בפתח משמע אפי' כ"ש מוזר אפי' נקיבה שאינה מוזרת אלא מעט היינו מהתקרבות וכדומה. וכ"ת הא אפי' בצירי אין דרך לכתוב יוד אלא כשהוא מן השורש או לסימן הבנין הל"ק דדרשות חכמי' כך הוא כמו בקידושין ד' ד' א' דריש מדכתי' אין כסף ביוד ולא כמו מאין יבמי בלא יוד. והרי עפ"י דקדוק לשה"ק היוד של אין כסף שרשית ומאן השורש מאן ואין מקום ליוד כלל. מכ"מ כך דרך הדרשות ודעתם שגבה מדעתינו. וה"נ דרשו מדלא כתיב ביוד כאילו נכתב בפתח והיינו מש"כ רבינו ממזר דקרינן בצירי ממזר כתיב בפתח. ר"ל בלא יוד. ובגמרא אי' ממזר כתיב מום זר. ופרש"י כל שיש בו מום זרות ולא נתבאר כ"כ מוצא הדרש מנלן גם השתא דמום שבנקיבה אסור. ורבינו גריס בנו' אחרת. אבל ניס' דילן בגמ' נמצא בירו' לפסול ולד ממזר' ונתינה מישראל כמש"כ לעיל באות הסמוך וביארתי בספרי בס"ד. ובה"ג ה' מיאון יש נ"א קרוב לנו' דילן בגמרא:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה