העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קמט · פירוש ד
לסוף א"ל אית לי דינא כו'. בגמרא אי' דא"ל שמואל מאי עבידתיך א"ל דינא אית לי. משמע דשאלו אמאי עבדת הכי והשיב משום שיש לו דין וא"כ עביד מתחלה משום לאקרובי דעתא לגבי דיין. והיינו שכ' בתשובת מהרי"ק שורש י"ו בשם ריב"א והובא בד"מ סי' ט' דעושה באקראי לא פסיל לדינא אלא א"כ מוכח דעשה לו בשביל הדין. אבל בנוסחא של רבינו ליתא הכי משמע דל"ש. וכן הרמב"ם פכ"ג מה' סנהדרין כתב המעשה ולא דייק הכי ע"ש. אלא שהתוס' בכתובות שם ד"ה לא למאן כתבו דעיקר מה שאמר שמואל פסילנא לך לדינא אינו אלא מדת חסידות ולא הביא הש"ס אלא דאסור מיהא לכתחיל' אבל לא מיפסיל בכך. שהרי עדיין לא קיבל השוחד לשם זה. ובזה לא מצינו דרבינו חולק על התוס' וממילא אינו חולק על הריב"א לדינא. אלא דהב"י כתב דמדברי הרמב"ם משמע דכ"ז פסול מן הדין וא"כ חולק על סברת הריב"א ג"כ:
פסילנא לך לדינא. בכת"י אי' מר עוקבא הוי יתיב ודאין פרח גדפא יתבא ארישי' לסוף קם ההוא גברא אעדי מרישי' א"ל דינא אית לי' א"ל פסילנא לך לדינא וכן הילכתא דאפילו שוחד דברים נמי אסור. ובגמרא איתא עובדא דא באמימר. ובמר עוקבא עובדא אחריני:
דאילו מאן דאית ליה דינא בהדי חבריה. שאילתא זו לא נמצאת בכת"י ולא בפי' כת"י. וגם כל הראשוני' ז"ל אשר הרבו לדבר בדיני אורכתא. הלא המה הראב"ד בס' תמים דעים ובעה"מ ורמב"ן ז"ל אשר שמעתתא דרבינו בפיהן. וגם בזה הענין הזכירו את דבריו ז"ל בפ' ויקרא. ושאילתא דא לא הביאו וגם כי יש בה ענינים דהוי בהו טובא כאשר יבואר. ובכ"ז שמא דרבינו על שאילתא דא. והרי אנו רואים שנשתנו הקובצים. תדע דשאי' קנ"ט הוא להיפך שהובא בפוסקים כמו בנדפס. ואינו בכת"י כמש"כ שם: