העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קמה · פירוש יג
וב"כ ובתי מדרשות נמי פטורין כו'. זהו דעת הרמב"ם וסייעתו דבית המדרש דומה לבהכ"נ דדוקא יש שם בית דירה חייב. ויש חולקים ומחייבים בהמ"ד במזוזה כמבואר בתוס' יומא ומנחות ובש"ע סי' רפ"ו ס"י. ונראה דתליא בפלוגתא אחרת דאית' במגילה דף כ"ח ב' על הא דתניא ואין ניאותין בהן. אמר רבא חכמים ותלמידיהם מותרין דאמר ריב"ל מאי בי רבנן ביתא דרבנן. ואי' שם עוד דרבינא ור"א בר מתנא הוי קיימי ושאלי שאילתא מרבא אתיא זילחא דמיטרא עייל לבי כנישתא אמרי האי דעיילין לבי כנישתא לאו משום מיטרא כו'. ולכאורה קשיין אהדדי. ונחלקו הראשונים בישוב דהרמב"ן ז"ל כ' דהא דת"ח מותרין דוקא מדוחק. וכ"כ הרמב"ם ושו"ע או"ח סי' קנ"א ס"א ופי' מדוחק לצורך הלימוד. ול"ש בהמ"ד מבהכ"נ. וא"כ לטעמייהו אזלי דבהמ"ד פטור ממזוזה דלא מיקרי בזה בית דירה כיון דאסור לאכול שם אלא לצורך הלימוד. והיינו קדושתייהו. ודומה לעזרות שאוכלין שם גם כן קדשים ואפי' חולין אם יש קדשים מועטין כדאית' בתמורה דף כ"ג א'. וע"ש בתוס' ד"ה אוכלין כו' ועוד י"ל כו'. ומכ"מ לא מיקרי בית דירה דכל זה לצורך קדשי בהמ"ק הוא. וה"נ לצורך קדושת בהמ"ד דהיינו ת"ת משו"ה אוכלים שם ולפיכך פטור ממזוזה. והא דאי' בירושל' דבהמ"ד דר' חנינא היה לה מזוזה. צ"ל כמש"כ התוס' שהיה של יחיד. ע' תוס' יומא שם סד"ה שאין. והיינו כמבואר בשו"ע או"ח שם ס"ב י"א שמה ששנינו כו' אבל יחיד הקובע מדרש בבית לצרכו אין לו קדושה כ"כ. אבל הר"ן מגילה יישב רומיא דהני מימרי הנ"ל דשאני בהמ"ד מבהכ"נ דבי רבנן מיקרי כמשמעו משא"כ בהכ"נ. והובא בהגהת רמ"א שם. וא"כ בהמ"ד חייב במזוזה אפי' אין לו דירה מיוחדת שם. מכ"מ כיון דרשאי לת"ת לאכול שם אינו דומה לעזרה שקדושתן שוין לכ"ע ואפילו כהנים אינן רשאין לאכול שם אלא לצורך קרבנות.