העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קמה · פירוש ב
ובדיותא כו'. ולא סיים כמ"כ לשם מזוזה כמו שכ' שלהי ה' פורים בעורות מעובדים שעובדין בעפץ לשם תורה. מוכח דעת רבינו כמש"כ הרמב"ם פ"א מה' תפלין דמזוזה לא בעי עיבוד לשמה. והוא ירושלמי יומא פ"א עור שעבדו לשם קמיע מותר לכתוב עניו מזוזה רשב"ג אוסר. והיינו מחלוקתם בבבלי בבתים של תפילין ופסקו הגאונים ורמב"ם ז"ל כחכמים. והא דבעינן בס"ת ותפלין עיבוד לשמה כ' רבינו שם משום דכתיב ספר התורה שיהא מעובד ונעשה ספר לשם תורה. ותפילין איתקיש לס"ת כדכתיב למען תהי' תורת ה' בפיך. משא"כ בתים של תפלין ומזוזה תלי' בהזמנה מילתא. זהו תורף דעת רבינו והרי"ף והרמב"ם ז"ל בסוגיא עמומה זו שלא ירדו רבותינו בעלי התוס' ז"ל וגם רמב"ן במלחמת ה' סוכה פ"א ליישב רומיא דשמעתתא כמש"כ בס"ד שם אות כ"ט. ובאורו של רבינו ראינו אור נוגה בכל זה. ומכ"מ דיו בעינן במזוזה משום דילפינן כתיבה מספר דכתיב ואני כותב על הספר בדיו כדאי' מנחות ד' ל"ד א' ע"ש בפרש"י ד"ה שנאמר להלן כו' כלו' וצריך לכתוב בדיו בין במזוזו' כו':