העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קמה · פירוש א
במגילתא דעפיצא. לא כדעת רש"י שבת דף ע"ט ב' ד"ה גויל מעובד בעפצים המובן דקלף ודוכסוסטוס אינן מעופצים. וכדעת הי"מ שהביאו התוס' שם. והקשו ע"ז א"כ פסול לכתוב עליהם סת"מ דבעינן ספר. ולהכי פסיל במ' מגילה לכתוב מגילה על הדיפתרא משום דנקראת ספר. אבל רש"י לטעמי' אזיל שפי' במס' עירובין ד' ט"ו ב' בזה"ל ספר משמע קלף כדכתיב ואני כותב על הספר בדיו והדר קרי לה מגילה כדכתיב אחרי שרף את המגילה עכ"ל. ר"ל דמדקרא לספר מגילה משמע דספר הוא דבר הנגלל. והיינו עור מעובד ולא דיפתרא וא"כ קלף ודוכסוסטו' שאינם עבים כמו גויל נגלל שפיר בלא עפוץ משא"כ גויל שהוא עור שלם וא"א לרככו שיהא נגלל יפה אלא בעפוץ כ"ז שיטת רש"י. אבל התו' ס"ל דהא דספר משמ' קלף הוא משו' דמוכשר לכתיב' שאינו מזדייף משא"כ בדלא עפיצן מזדייף ומש"ה כתבו בשבת שם ד"ה תפילין דנייר של עשבים כשר לס"ת. וזה א"א אלא לשיטתייהו דגם זה אינו מזדייף משא"כ לשיטת רש"י אאל"כ שהרי אינו נגלל. אבל דעת רבינו כשיטת התוס' בפי' ספר. ומש"ה פירש בדרשה דפורים הא דאי' במ"ס פרק ב' מאי נייר מחקא. פי' קלף שמחוק כולו דפסול לסת"מ. משום דאין דרך לכתוב עליו. ומכ"מ לא ס"ל לרבינו כתו' להכשיר בס"ת נייר מעשבים. שהם ז"ל לא כתבו אלא משום דהברייתא במס' סופרים דוחקתן מדתני' שאם נכתב על נייר מחוק פסול מוכח דעל אינו מחוק כשר. אבל לפי' רבינו במגילה הפי" במ"ס ג"כ קלף מחוק. אבל עשבים פשיטא דפסיל מטעם אחר משום דנ"ל מתפלין דבעינן עור דוקא. ואע"ג דלא ילפינן מתפילין שיהא דוקא קלף היינו משום דכתיב בס"ת ובנביאים על הספר ופי' הירו' במגילה במקום שער וכ"כ רבינו שם וקלף הל"מ שיהא במקום בשר וע"כ ס"ת לא בעי דוקא קלף וע' מש"כ שם אות ל"א. אבל מכ"מ עור מיהא בעינן. נחזור לענין דלדעת רבינו בפי' ספר בעינן עפיץ גם בתפלין ומזוזות. ועיקר הקושי' שהקשו התוס' מנחות דל"א ב' ע"ז השיטה מדאי' שם ולא עתיקתא עתיקתא ממש ולא חדתתא חדתתא ממש אלא הא דעפיצן הא דלא עפיצן. ופי' הא קמא על עתיקתא והא בתרא על חדתתא כפי הכלל שכ' בקידושין דמ"ח ב' ד"ה הא ע"ש וע"ע מש"כ סי' פ"ט אות ג' הרי משמע דכשר בלא עפיץ. אבל גירסת הרמב"ם וש"פ כמו לפנינו הא דלא עפיצן הא דעפיצן. וא"כ פי' לא עפיצן שכלה עפיץ שלו מפני יושנו והיינו עתיקתא כמשמעו. והא דעפיצן בחדתא וזהו דעת רבינו. וע"ע בכל זה מש"כ בדרשה דפורים אות כ"ו וכ"ט ול' בס"ד: