אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קמב · פירוש טו

פירוש יד

כיון דגריס בהדי מר ומר ממילא נפקא. כבר כתבתי אות ח' דנו' רבינו בגמרא חד גמיר ופי' לא גמיר היינו שאינו גמר בעצמו דגרע משאינו מדקדק להשגיח על תלמידיו. ובזה דוקא פליג רב דימי. ולפי זה דמיירי בלא גמר בעצמו הסביר רבינו טעמא דרבא דכיון דגריס בהדי מר ומר. פי' נהי דהאי רב כל משך לימודו עמו יהי בטעות מכ"מ כיון דדרך התלמידים ללמוד בתרי תלת מלמדים כדאי' בע"ג דף י"ט כל הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם. וממילא כשישמע מרבו השני שלא בשיבוש יעמוד גם הוא על האמת. ובהא דוקא רב דימי פליג כטעמי' דרבינו שבשתא דאידבק תקיפא עד דנפק. והיינו דהרב דלא גמיר דמשבש ותני וכל משך לימודו הי' בטעות מש"ה נדבק הטעות ותקיף. משא"כ אי הרב גמיר אלא דלא אשגח בינוקי. לא אידבק הטעות ביה דבפעם אחרת כשיחזור על השמועה לפניו כדאיתא בנדרים ד' ל"ז תינוקות לא קורין בתחילה בשבת אבל שונין בראשון פי' חזרה ראשונה הרי דהרב חוזר עם תלמידיו כמה פעמים וא"א שלא יעמוד על האמת פעם א' ומודה רב דימי דשבשתא ממילא נפקא. וזה לשון הרמב"ם בה' ת"ת שם ה"ו מוליכין את הקטן ממלמד למלמד אחר שהוא מהיר ממנו בין במקרא בין בדקדוק. וה"פ דגמר טפי בין במקרא היינו לשון הפסוק כצורתו בין בדקדוק היינו פירש הפסוק. ופי' מהיר היינו גמיר כלשון הכתוב בעזרא ז' והוא סופר מהיר בתורת ה' דמי שמשנתו סדורה לו בלי שבוש ופקפוק לומד במהירות הרבה ממי שלמודו קוהה עליו וצריך להתיישב ולהעמיד השבוש שבדעתו. הרי שלא הקפיד אלא על המהירות של עצמו וכר"ד וכפי' רבינו וכמש"כ הה"מ בה' שכירות דלא חיישינן כ"כ אלא שיהא המלמד בעצמו גמיר בטוב:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה