העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קמב · פירוש יד
ומסיק בדרבא וכו'. פי' רבינו רשם דיש להביא כל מימרי דרבא כמו שהוא מסודר עד בדרבא מיקרי דרדקי כו' ואח"כ יש להביא ברם צריך קודם לאידך מימרי דרבא ור"ד. באשר בלשון השאלה הסביר טעמייהו מה שאינו מבואר כ"כ בלישנא דרבא ור"ד כאשר יבואר. ואח"כ הביא הפלוגתא והלכה כר"ד. וקאי האי הלכתא על הני תרי פלוגתא דידהו. והכי פסק הרא"ש מטעם דר"ד בתרא הוא. והרמב"ם יצא י"ח במש"כ בה' שכירות פ"י ה"ז והמלמד תינוקות שפשע בתינוקות ולא למד או למד בטעות כו' מסלקין אותו כו'. וכ"כ הלח"מ בה' ת"ת שם ה"ג דזה הדין היינו תרי מימרי דר"ד. ואע"ג שהרמב"ם קבע הלכה זו במימרא דרבא שאמר מיקרי דרדקי שתלא כו' לא צריכא התראה ומסלקינן לי'. ורבא ס"ל דבהני תרי לא מסלקינן לק"מ דרבא כי אמר דמיקרי דרדקי מסלקינן לא קאי באמת בהני מילי שכ'. הרמב"ם אלא שפשע בינוקי ותו לא מידי וכמש"כ הרי"ף. ופי' שהכה אותם יותר מן הצורך כמבואר בגיטין ד' ל"ו ההוא מיקרי דרדקי דאדריה ר"א ע"ד רבים דהוי פשע בינוקי ואהדרי' רבינא דלא משתכח דדייק כוותיה ולזה כוון רבא אלא שהרמב"ם היסב מימרא זו גם על דלא גריס שפיר וכדר"ד מנהרדעי. והכי הלכה פסוקה ביו"ד סי' רמ"ה סי"ח. ועי' מש"כ לעיל אות ז' דלדעת רבינו יש עוד מקום להכריע הלכה כר"ד בדין הראשון משום דר"פ קאי כוותי'.