העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קמב · פירוש ו
לא מלי לתרי מותבינן ריש דוכנא כו'. בגמרא איתא ואי איכא ארבעין ריש דוכנא וכ"ה ברי"ף. ובכת"י אי' ואי איכא ארבעין ולא מלי לתרין מותבינן ריש דוכנא כו'. והנה בעיקר מימרא זו סך מיקרי דרדקי עשרין וחמש וכו' יש שני שיטות. שיטת הרמב"ם ורמב"ן וסיעתו דמא' ועד כ"ה מחויבין להעמיד מלמד. ומכ"ה ואינך עד מ' מותבינן ריש דוכנא. ומארבעין עד חמשין מותבינן תרי. ושיטת התוס' ורא"ש דעד כ"ה ינוקי א"צ להעמיד מלמד כלל. אלא מוליכין לעיר אחרת. ומכ"ה עד ארבעים מותבינן מלמד א'. ומארבעים עד נ' מותבינן ריש דוכנא. ומחמשים ואילך שני מלמדי'. ודעת רבינו לפי נוסחא דילן שלא נזכר ארבעים כלל יש לפרש בתרי אופני או כדעת הרמב"ם. ועד כ"ה מותבינן מלמד. ומכ"ה ועד חמשין מותבינן ריש דוכנא. וי"ל כתוס' ורא"ש. וה"פ ואם יש כ"ה מותבינן מלמד ומכ"ה ואילך מותבינן ריש דוכנא. אבל א"כ דין מלמד מצומצם אינו מצוי אלא כשיש כ"ה ינוקי בצמצום. וזה דוחק. אבל לפי נוסחת הכת"י מתבאר יותר כשיטת התוס' והרא"ש ויהיה הפי' מכ"ה ואילך מיקרי דרדקי א' ואי חמשין תרי ואי איכא ארבעים ולא מלו לתרי היינו מארבעים עד חמשין ריש דוכנא. משא"כ לשיטת הרמב"ם הא מארבעים ולא מלו לתרין כחמשים דמי':