העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קלט · פירוש ז
דאיתמר אחים שחלקו וכה"ע. בגמרא איתא האחים שחלקו ובא להם אח ממדה"י רב אמר בטלה מחלוקת ושמואל אמר מקמצין אחים שחלקו ובא בע"ח ונטל חלקו של אחד מהן רב אמר בטלה מחלוקת ושמואל א' ויתר רב אסי אמר נוטל רביע בקרקע ורביע במעות. וכן הנו' בכת"י ואפשר ליישב נוסחא דילן בספרו של רבינו. דרבינו הביא דעת שמואל דמקמצין גבי אחים שחלקו ובא בע"ח כו'. משום דאלו קסבר שמואל דכיורשים דמי היה סובר מקמצין ולא בטלה מחלוקת כמו בהא דבא להם אח ממדה"י. ומש"ה פליגי רבא ואמימר בבא בע"ח אי מקמצין אי בטלה מחלוקת. דתרווייהו ס"ל דכיורשים דמו. והא שלא הביא רבינו אידך מחלוקת בבא להן אח ממדה"י. משום דודאי רבותא יותר אליבא דרב בבא בע"ח דמכ"מ בטלה מחלוקת אע"ג דלא חלקו בטעות. וברשות חלקו מדעת שניהם. ולא נצרכו רב ושמואל לפלוגתא ראשונה אלא משום שמואל דאפי' בטעות ממש קם דינא. ותו שהרי בפלוגתא דבע"ח לא אמר שמואל מקמצין אלא ויתר. וא"כ לא הייתי יודע בבא להם אח ממדה"י דס"ל מקמצין אבל אנן דכרב ס"ל סגי לן בפלוגתא דבע"ח וכש"כ בבא להם אח ממדה"י דבטלה מחלוקת. ומכ"מ יותר נראה שהוא טה"ד. ונוס' כת"י הוא העיקר. ונ"מ בזה לדינא כאשר יבואר: והנה יש חלוק נוסחאות בפלוגתא דבע"ח. הרי"ף גרים ג' אחים כו'. ורשב"ם גריס אחים שחלקו כו'. והוא גיר' רבינו. וטעם מחלוקת הנוסחאות משום דקשה להרי"ף ז"ל הא דאמר שמואל מקמצין. אמאי הפסיד האח הבא ממדה"י שיטול בלא גורל. וכקושית התוס'. ואע"ג דהרי"ף הסכים להרשב"ם ז"ל בהא דהני בי תלתא ואזיל תרי מינייהו כו'. היינו שהפילו גורל בשעת החלוקה על ג' חלקים ולפני ב"ד ונתברר חלקו. וכמש"כ באות הקדום. אבל כשלא ידעו מהשלישי האיך לימא שמואל שיפסיד ולא יעלה כנכסי דבר מריון. להכי פי' הרי"ף דבאמת מיירי שיפילו גורל עם השלישי וכמש"כ התוס' או שנתרצה מעצמו. אז לא בטלו חלוקת השנים וכן פי' הר"י מיג"ש תלמידו של הרי"ף כמש"כ בחידו' רמב"ן בשמו. והסכים גם הוא ז"ל לדבריו. וכ"כ הרמ"ה. ונ"מ גם למאי דקיימא לן בטלה מחלוקת אינו אלא בחלוקה בטעות. אבל אי ידעי וחלקי אלא שהיה בלא ב"ד לכ"ע מקמצין. היינו שיפילו גורל עם השלישי ואם נפל כפי שחלקו לו או שרצה מעצמו החלוקה דמעיקרא קיימת. ואין השנים יכולין לחזור בהן. אבל הכא בפלוגתא דבע"ח אי נגרוס אחין שחלקו דמשמע שני אחין. היאך אמר רב פפא הילכתא בכל הני שמעתא מקמצין. אי נימא בגורל או ברצון היינו בטלה מחלוקת. מש"ה גריס ג' אחים כו' ודמי להא שבא להן אח ממדה"י. אבל רשב"ם גריס אחין שחלקו כו' ומש"ה פי' בהא דר"פ מקמצין שיתן לו חצי השדה מאיזה צד שירצה. וכשיטתו בהא דבא להן אח ממדה"י אליבא דשמואל דזה נותן לו וזה נותן לו. והיינו שנותנים לו כרצונם. ועדיין לא היינו מוכרחים אף לפי גי' רשב"ם לקיים שיטתיה. דיש לפרש דהא דאמר ר"פ בכל הני שמעתא מקמצין היינו אם יש ג' אחים ורק בעיקר מחלוקת דרב ושמואל אפשר לגרום אחים שחלקו כו' שהרי שמואל ויתר קאמר. אבל ר"פ דקאמר מקמצין מיירי בג' אחים וכ"כ בחי' רמב"ן ובשיטה מקובצת בשם הר"ן ז"ל. ומעתה לגי' הכת"י אפשר דרבינו כהרי"ף ס"ל. אבל לפי נוסחא דילן הרי גריס רבינו אחים שחלקו גבי שמואל א' מקמצין הרי דבשנים שייך גם כן האי נפקא מינא בין בטלה מחלוקת ובין מקמצין. וע"כ כרשב"ם ס"ל דלשמואל נותן לו מאיזה צד שירצה: וה' יאר עינינו בתורתו לעמוד על דעת ראשונים ז"ל וחיתה נפשנו בגללם. ויהיה לנו שכר בעמלם. אמן:
סליק ספר במדבר. בעזרת אל נבר. החונן דעה לחבר.