אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קלט · פירוש ו

פירוש ה

ושקיל קליל מהאי כו'. או דילמא כיון דמעיקרא טעות הוי כו' משמע הא אי לא הוי טעות שקלינן קליל מדהאי כו' וכדעת רשב"ם דאפשר לחלוק ע"פ ב"ד בלא דעת השלישי שיבור כ"א חלקו ובחלק השלישי יפול לאמצע ביניהם וישביחוהו עד שיבא ויטול חלקו המבורר מכבר. ולא כמש"כ התו' דזה א"א בשום אופן רק במטלטלי כהא דאיסור ור"ס בב"מ דל"א אבל במקרקעי אפי' ידעו מאח השלישי לא מהני חלוקה עד שיבוא ויפילו גורל מראש ואם יפול אז חלקו כמתחלה אז מהני הגורל הראשון לחלוקה שבין השנים. אבל הרי"ף כ' שמעינן מינה דתרי אחי או תרי שותפי דאזיל חד מינייהו כו' והכי דעת הרמב"ם וש"ע סי' קע"ה. ועיקר הוכחת התוס' הוא מהא דאמרי' ביתומים שבאו לחלוק בנ"א דאלמלי מה כח ב"ד יפה היו יכולין למחות ברוחות וכאן לא שייך מה כח ב"ד יפה. ורצו לדחות ההוכחה עפ"י שיטת הר"י דביתומים מהני אפי' כולן קטנים ואין א' תובע. אבל אינו הלכה בח"מ סי' רפ"ט ור"צ וכמש"כ באות א' לדעת רבינו. והרא"ש שהסכים ג"כ להרשב"ם יישב ע"פ דעת רבינו יונה בפ"א דב"ב דעלוי מבטל הגורל. ובהא מיירי ביתומים דכח ב"ד יפה דאפי' בעלוי לא יבטל. משא"כ הכא דאף ע"ג שחלוקה קיימת מכ"מ בעלוי יכולין למחות. אבל יש בזה חלוקי דעות כדאי' בסי' קע"ד ס"ד ואכ"מ לבאר. אבל נראה דלדעת רבינו הקושי' מעיקרא ליתא. דהתוס' פירשו הא דנ"ל אפוטרופוס ליתומין שבאו לחלוק כו'. לכולם קטנים כמש"כ הרא"ש כתובות פ' אלמנה סי' י"ח לאשמעינן דמבררין לכ"א חלקו אף בעודו קטן למר כשתבע אחד מהם ולמר אפי' לא תבע ע"ש. וא"כ לא שמענו דבשביל טובת גדול נזדקק לחלוקה להעמיד אפוטרופוס. וה"ה לא שמענו כשא' מן האחים אינו לפנינו. אבל לדעת רבינו וסיעתו ז"ל עיקר הלמוד הוא שחוששין לטענת הגדול שאינו רוצה להשביח ולטרוח בחלק הקטן. וקמ"ל קרא שטענתו טענה וחולקין שלא בפני השני היינו בהיותו קטן. ואגב למדנו גם כן שמעמידין אפוטרופוס לנכסי קטן ע' מש"כ בס"ד באות א' וב'. ואם כן ממילא למדנו לתלתא אחי וא' אינו בפנינו או שאינו רוצה בחלוקה שומעין לטענת השנים וחולקין בע"כ ושלא בפניו וחלק השלישי יהא בורה. דאפוטרפא לדקנני לא מוקמינן. או השנים נוטלין לאמצע עד שיבא ויטול חלקו כמש"כ ומכאן הוא ששמענו הא דאיסור ורב ספרא שחולקין בפני ב"ד שלא בפני בע"ד. וגם כאן יש דין מה כח ב"ד יפה. והיינו הך. והכי מבואר מדברי הנימוק"י שכתב בזה"ל וממעשה דאיסור ורב ספרא באלו מציאות שחלק א' בלא רשות חבירו דהוי להו בהדי הדדי ומהא דאמרינן בהאיש מקדש גבי יתומים שבאו לחלוק קרקעות ב"ד מעמידין להם אפוטרופוס ובוררין להם חלק יפה משמע דאין חלוק בין עיסקא למקרקעי דכל היכי דפליג חבריה באפי תלתי וכדפי' קם דינא כו' עכ"ל הרי דלמד מהני תרי סוגיות דין זה דמטלטלי ומקרקעי א' הם ולא חלק בין יתומים לגדולים. והיינו כמש"כ. וכן בחי' רמב"ן והרמ"ה הביאו ראיה לשיטת רשב"ם מהא דיתומים ע"ש:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה