העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קלט · פירוש ה
אלא א' רבא בההיא הנאה כו'. בכת"י אי' אלא א' רב אשי בההיא הנאה דקא צייתן להדדי גמרי ומקני להדדי והכי אי' בגמרא רק דליתא שם אלא. ומש"ה כ' רשב"ם שזקוק לפרש שלא בא לסתור טעם הראשון לגמרי אלא לתרצו דמהני גמר דעתם כאו"ת. אבל נוס' רבינו אלא. מבואר דמשום סברא זו עצמו סגי ולא נצרכנו עוד לגמרי לומר דנ"ל מחלוקת הארץ והיא דעת הרי"ף ורא"ש שלא הביאו אלא דברי ר"א בההיא כו' והי' דעת הרמב"ם שם שכ' טעם של בההיא הנאה לבד. והראב"ד כתב ע"ז בהשגות ולא נתחוורו דבריו והה"מ והלח"מ ומ"ע לא עמדו על ד' הראב"ד שהשיג אבל לדברינו השיג במה שלא הביא אלא טעם בההו' הנא' לחוד וס"ל להראב"ד כרשב"ם שזה אין טעם אלא לאלומי טעם שלמדנו מאו"ת אבל הרמב"ם גריס אלא כנוס' רבינו ורי"ף והנ"מ בזה אם עשו חלוקה אחרת שלא בגורל כחלוקת הארץ לדעת הרשב"ם וראב"ד לא מהני. ולנוס' רבינו ורי"ף ורמב"ם מהני. ובאמת מצינו סברא זו בההיא הנאה דקא מקבל מיני' גמר ומקנה בב"מ דמ"ז א' ועוד בכ"מ. מיהו אין הסברות שוות ואין מדמין מילתא למילתא אם לא בקבלות חכמי הש"ס וזה תלוי בנוסחא: