העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קכח · פירוש ט
ולא ס"ל כוותי' דר"נ כו'. דאי הוי ס"ל כר"נ אזיל הראיות מהא דר"פ ומההיא דליפתא. די"ל דמיירי ביו"ט מש"ה פירש רבינו דלא קיי"ל כר"נ. והטור סי' תצ"ה כ' בשמו של רבינו שמחלק בין שבת ליו"ט וכבר העיר בש"ש והביא בשם המרדכי וש"פ בשמו של רבינו כדאי' לפנינו. ואוסיף דהכי אי' בס' תמים דעים להראב"ד בהשגות על בעה"מ. והנראה שיש טה"ד בטור. דבדברי רבינו א"א להגיה ולהעמיד ע"ד הטור דא"כ בטל כל היסוד. וגם כי הראב"ד בקי טובא בדברי רבינו כידוע. ובעיקר הדין ידוע שיטת הרי"ף ורמב"ם. וגם תשובת בעל המאור הכל גלוי וידוע ומכ"מ הסכים המאור להלכה כהרי"ף וע' מש"כ סי' מ"ד דעפי"ז נשתנה סדרי סוגית הש"ס עוד. והנה הרא"ש שלהי מס' ביצה כ' בשם רבינו חננאל בזה"ל והא דא' רב ששת עז לחלבה כו' באנו למחלוקת ר"י ור"ש הא בהדיא קיי"ל כר"ש ואע"ג דביו"ט קי"ל כר"י ה"מ כגון נולד ומוקצה מחמת איסור וכי"ב אבל הני כולהו שרי ביו"ט עכ"ל. ונראה דלמדו דנולד ביו"ט אסור מהא דאי' בשבת דמ"ה ב' על הא דר' יוחנן דאסר קינה של תרנגולין משום ביצה ומקשה מהא דא' ר"נ כל שמתיר מוקצה מתיר נולד ותמהו התו' הא לר' יוחנן אסור משום משקין שזבו. ובחי' רשב"א נדחק בזה וכן הרא"ש שלהי מס' ביצה וכבר הוכחנו לעיל מלשון הרי"ף דהמחוור כישוב התוס' שם דמשום גזרה אינו אסור אלא באכילה. ר"ל דהא דאסר ר' יוחנן לטלטל בדאית בי' ביצה וכהא דתני' בריש מס' ביצה ביצה שנולדה בי"ט אין מטלטלין להשתמש בה לכסות את הכלי ולסמוך בה כרעי המטה. ומפרש בגמ' דמיירי בתרנגולת העומדת לאכילה כמו במשנתנו ואסור משום גזרה כמו משקין שזבו ע"כ צ"ל הטעם דכיון דלא חזי לאכילה ממילא הווין נולד גמור כמו כותי שחקק קב בבקעת בשבת דכ"ט וה"נ אינה ראוי' אלא לכסות בה את הכלי ולסמוך כו' וכ"כ הגאון רע"א ריש מס' ביצה. והיינו דמקשה מהא דא' ר"נ. והנה אי' בביצה ד"ד אושפזיכני' דראב"א הוי לי' ביצה שנולדה ביו"ט ואסר לטלטל אפי' למאן דלית לי' הכנה דרבה. וסתמא מיירי התם אפי' תרנגולת העומדת לאכילה הרי מבואר דקיי"ל בנולד ביו"ט דאסור. ומש"כ עוד מוקצה מחמת איסור למד ג"כ מדרב ששא דס"ל כר"ש דאסור משום מוקצה. ולא ס"ל לר"ח הא דפרש"י דהוי כגו"צ וגם לא ס"ל כמש"כ רבינו דאסור אפי' בשבת משום דקיימו ר"י ור"מ בחדא שיטתא. וע"כ הטעם משום דמיירי ביו"ט וחמור בזה. והן הן דברי בה"ג שכ' בזה"ל ואע"ג דבמוקצה הלכה כר"ש נולד אסור כגון מאנא דאיתבר ביומא טבא אסור לאקודה ולמיפא ובשולא בי' דהוי לי' נולד דדרש רבא כו'. הרי דייק דנולד אסור ביו"ט כר"ח. וגם עפ"י בה"ג הוגה בדר"פ ביו"ט. דמוקצה מ"א אסור ביו"ט ולא בשבת וכר"ח. ורבינו דלא מחלק בין שבת ליו"ט כלל. ע"כ ס"ל דנולד אסור אפי' בשבת מהא דאושפזיכני' דראב"א. וגם לא גריס בדר"פ ביו"ט כמש"כ לעיל. ודע דהרמב"ן במלחמות ריש מס' ביצה הביא בשמו של רבינו פסק לענין אפרוח שנולד ביו"ט ולפנינו ליתא: