אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קכח · פירוש ח

פירוש ז

וההוא ליפתא דאתאי במברכתא. כ"ה בכת"י וכצ"ל. וקש' מאי ראיה מרבא לפסק הלכה הא רבא כר"י ס"ל כהוכחת הגמ' שבת דקמ"ב וביצה דל"ג מדדרש רבא אשה לא תכנס לדיר העצי' ליקח מהן אוד ואוד שנשבר אסור להסיקו ביו"ט משום שמסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים. וקושיא זו אי' ברא"ש שלהי מס' ביצה על בה"ג שפסק בנולד דהלכה כר"י והביא ראיה מהא דרבא. ודחה הרא"ש דרבא ס"ל גם במוקצה כר"י. וגברי רברבי כרבינו ובה"ג אמרי מילתא לאו דבר ריק הוא. אבל לכשתמצא לומר דלפי פי' בה"ג הא דדרש רבא אשה לא תכנס לדיר העצים ליקח מהן אוד משום דקמתקנו מנא ביו"ט אסור. וכמו שהביאו התו' שבת שם בשמו. וא"כ מוכח להיפך דדוקא משום תקוני מנא הא משום מוקצה שרי. דאי משום מוקצה ג"כ אסור מאי איריא ליקח מהן אוד אפי' לסמוך בהו כרעי המטה דלאו מנא הוא אסור. ואין לומר דקמ"ל דאע"ג דלא מתקציא ליה אסור כלשון התוס' שם בשם ר"ת. דא"כ למאי נקיט רבא לדיר העצים. אלא ודאי דבלא תקוני מנא שרי משום דמוקצה שרי ונולד אסור. הרי כרבינו ובה"ג. ומעתה יש לבאר סוגי' הגמ' דאזיל להיפך דרבא ס"ל דמוקצה אסור. איברא יש לדעת דפליגי סוגיות הש"ס דבביצה שם מבואר דלר' יהודה כל העצים מוקצין ביו"ט משום דלא ניתנו עצים אלא להסקה. ומש"ה תנן אין סומכין את הקדירה בבקעת וכן בדלת. ולפי זה מבואר דרבא ס"ל במוקצה כר"ש שהרי לר"י בל"ז אסור. אבל בשבת פ' כל הכלים (שבת דף קכ"ד) אוקי הגמ' הא דאין סומכין את הקדירה בבקעת כב"ש וגזרה יו"ט אטו שבת וכתבו בעה"מ ורמב"ן במלחמות ביצה פרק ד' דהסוגיות חלוקין. ולפי סוגיא דשבת גם לר"י מותר לטלטל עצים. וא"כ אין ראיה דרבא ס"ל במוקצה כר"ש ומסתמא ס"ל כרב נחמן רבי' דמוקצה ונולד שוין. וכמו דנולד אסור ה"נ מוקצה. ואנן דקיי"ל כסוגיא דביצה דלר"י כל עצים לא ניתנו אלא להסקה וע"כ מחלק רבא בין נולד למוקצה. ועדיין עלינו ליישב לפי זה הא שהוכיח הגמ' דביצה מכאן דרבא ס"ל מוקצה אסור והקשה מהא דא"ל רבא לשמעיה טווי לי בר אווזא ושדי מעייהו לשונרא. וצ"ל דרבינו ובה"ג לא גרסי שם דאית ליה מוקצה אלא למימרא דרבא כר"י ס"ל והא א"ל רבא לשמעיה כו'. והקושיא הוא משום נולד דגם בהא דבר אווזא הוי נולד. וכ"כ בקרבן נתנאל שלהי מס' ביצה. אלא שק' הא שהביא הסוגי' דשבת שם דאמר רבא דבר יונה שרי משום דחזי לאומצא ודייק הגמ' דחזי לאומצא אין דלא חזי לאומצא לא ש"מ דכר"י ס"ל במוקצה. אבל כד דייקת נעמוד מזה על מש"כ הרמב"ם בה"ש פכ"ו דשרי לטלטל בשר חי בשבת משום דראוי לאדם. מבואר דבשר קשה שאינו ראוי אלא לכלבים אסור ומשום שאינו עומד לכלבים כמש"כ המג"א והגר"א סי' ש"ח והכי דעת כמה ראשונים. ולא כהטור שכ' משום דחזי לכלבים. ותמוה שיטת הרמב"ם מסוגי' דשבת הנ"ל דלר"ש אפי' לא חזי לאומצא שרי. וע' בחי' רשב"א שיישב בדוחק גדול. אבל האמת דזה הדין תלוי במחלוקת הסוגיות. דלסוגי' דשבת דרבא כר"י ס"ל במוקצה ס"ל כהטור דלר"ש שרי אפי' אינו עומד לכלבים רק דחזי. אבל למאי דקיי"ל דרבא כר"ש ס"ל מוכרח לומר דגם לר"ש בדלא עומד לכלבים אסור ומש"ה הוא דיהיב רבא הטעם משום דחזי לאומצא וזהו פסק הרמב"ם. והנה בשבת דקכ"ח תני' ת"ר דג מלוח מותר לטלטלו דג תפל אסור לטלטלו בשר בין תפל בין מליח מותר לטלטלו וסתמא כר"ש ויש מוחקים נוס' זו וסתמא כר"ש ולהרמב"ם והטור דפסקי הכי ע"כ גרסי הכי. אלא דלהרמב"ם הא דאסור דג תפל משום שאינו עומד לבהמה וכפרש"י דלכלבים לאו דעתיה למשדיא. אבל לר"י אפי' בשר אסור וכר"ח משום שאינו חזי לאומצא וחזי לבהמה לא חזי לאדם. ולר"ש שרי משום שדרך ליתן לחיה. אבל לדעת הטור צריך ליישב נוס' זו משום דדג תפל אינו ראוי אפי' לכלבים כמש"כ התוס' בישוב ראשון וכ"כ הטור בפי'. אבל לנוס' השני' דלא גרסינן וסתמא כר"ש ס"ל דדג תפל חזי לכלבים ושונרי והברייתא דתני דאסור אתי כר"י וכישוב השני בתו'. ובשר תפל מותר אפי' לר"י משום שהוא מאכל לחיה. וכ"כ התו' שם ע"ב בד"ה בשר. ולמש"כ שני הנוס' אמתים ותלי' בשני הסוגיות דלפי סוגי' דשבת ע"כ לא גרסינן וסתמא כר"ש דלר"ש אפי' בתפל שרי דחזי לכלבים ושונרי. ולפי סוגיא דביצה גרסינן שפיר וסתמא כר"ש ודג תפל אסור משום דלא קיימי להכי והכי קיי"ל. וזהו דעת רבינו ובה"ג. ולמש"כ נתחזק מש"כ בסי' י"א אות ה' דהא דתבואה שרי לטלטל בשבת הוא משום דחזי לאדם. ולא משום דחזי לבהמה שהרי לא קיימא לבהמה. וצ"ע פרש"י ר"פ מפנין ד"ה תרומה טהורה כו' דחזי לבהמת כהן כו'. ואמאי דקדק רש"י הכי הא תבואה חזיין לאדם כפרש"י שם דמ"ה בד"ה חטים שזרען בקרקע ללקוט ולאכול. וצ"ל משום דאיכא תבואה דלא חזי לכוס לאדם כמו שעורין קמ"ל דמכ"מ שריין דחזי לבהמת כהן. ומש"ה כ' רבינו ג"כ בסי' הנ"ל תבן ותבואה דחזי לבהמה. דהני דלא חזי לכוס מחיים דרך להאכילן לבהמה.

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה