אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קכו · פירוש ח

פירוש ז

מי אמרינן מהקדש ילפינן להו. לפנינו בסנהדרין ד' מ"ז ב' בסוגי' דהאורג בגד למת ליתא דומיא דהקדש כלל. ופלוגתייהו דאביי ורבא הוא אי נ"ל מעגלה ערופה דאסור משעת הורדה לנחל איתן או מע"ג. וא"כ דברי רבינו תמוהין לכאורה. ותו ק' הא שלא הביא רבינו עיקר הוכחה לפסק הלכה מהא שפסק הש"ס שם כרבא דהזמנה ל"מ היא. אבל בסי' קל"ג הראינו לדעת שיטת רבינו הנפלאה. דמעולם לא עלה עה"ד לדון אי הזמנה מילתא מע"ע שאין בו קדושה רק איסורא בעלמא כמו בשר בחלב וכדומה. ועיקר הפלוגתא אי מהקדש ילפינן לה או מע"ג ושם באות ז' וח' מבואר בארוכה נוס' אחרת. מעתה אפי' מה שפוסק הגמ' כרבא לענין תכריכי המת אין ראיה לענין תשמישי קדוש' וכמו שהביא רבינו שם בקיצור אחר שהביא פסק דרבא לענין תשמישי המת כ' בזה"ל ואפי' תשמישי קדושה לא מיתסרי בהזמנה כו' הרי שאין הכרח עדיין בת"ק מהא דקיי"ל כרבא בתכריכי המת דמכ"מ במילי דקדושה אפשר דקיי"ל דיש ללמוד מהקדש עצמו מש"ה הביא כאן הפשיטות מדר"ח. וכ"ת א"כ מאי מקשה הש"ס לרבא מהא דתנן כפה שהוא טמא מדרס ונתנתו לספר כו'. לימא דשאני תשמישי קדושה דרבא מודה דנ"ל מהקדש דהזמנה מילתא היא. הל"ק דודאי הוי מצי ליישב לרבא הכי. אלא דהאמת קאמר דרבא חולק גם בת"ק וס"ל כדר"ח. אדרבה לשיטת רש"י ותוס' קשה מנלן בסוגיא דסנהדרין וברכות דכ"ג דאביי חולק על ר"ח. דילמא מודה אביי בכל דבר לר"ח ורק בתכריכי המת ס"ל הזמנה מילתא משום דיליף שם מע"ע. אלא כשיטת רבינו דאביי מהקדש גמר לה. וא"כ כש"כ בת"ק דס"ל הזמנה מילתא היא: והנה בסי' קל"ג אות ז' וט' העלינו דקיי"ל הזמנה ל"מ אפי' בגוף הקדושה. ועוד העלינו באות ט' דפליגי בבלי וירו' היכן דבעינן הזמנה ע"פ איזה דרשה. אי ממילא שם הזמנה זו מילתא היא ואסור לשנות לדבר חול. או אע"ג דבעינן הזמנה מכ"מ הזמנה ל"מ היא ומותר לשנות. וע"פ זה נתיישב לי סוגיא ר"פ הזורק דיליף הוצאה מלאכה היא מדכתיב ויעבירו קול במחנה וגו' אל יעשו עוד מלאכה לתרה"ק ומקשה הגמ' וממאי דבשבת קאי דילמא בחול משום דשלימא ליה מלאכה ומשני גמר העברה העברה וכ' התוס' דר"ח מחק כ"ז דאפי' מיירי קרא בחול נפקא לן שפיר דהוצאה מיקרי מלאכה מדכתיב ויכלא העם מהביא אלמא דהבאה מיקרי מלאכה וממילא אסור בשבת. והכי דריש בהדי' בירו'. איברא נוסח' עתיקא בגמרא לאו דבר ריק הוא. ונראה דודאי אי קאי אזהרת משה על חול ומשום דשלימא מלאכה לאו ראיה דהבאה מיקרי מלאכה. די"ל דבאמת לא הזהיר משה אלא שלא יעשו כמשמעו והיינו משום שהיו מוזהרים לעשות לשם קודש. וכשיתותר ולא ימסרו למשכן וישתמשו לחול אין בזה כבוד שמים. אבל אם כבר נעשה לתה"ק לא הזהיר משה כלל על ההבאה דמה לי אם יביאו ויתותר. יהא לבדק הבית וימכרו. אבל העם כלו מהביא ג"כ כי לא רצו להביא לבדה"ב כי אם לצורך המשכן. ולפי זה אין שום הוכחה דהבאה נקרא מלאכה. ושפיר מקשה הגמ' ממאי דבשבת קאי ומיירי גם בעוד שלא נשלם המלאכה והזהיר משה שלא יעשו בשבת וכיון דע"ז כתיב ויכלא העם מהביא אלמא דהבאה בכלל אזהרה דמשה על המלאכה. דילמא בחול קאי ומשום דשלימא מלאכה וכמש"כ. ומשני שפיר דהעברה העברה גמר דמיירי בשבת. כ"ז אי נימא הזמנה ל"מ. אבל אי נימא דהזמנה מילתא היא אאל"כ דאם כבר עשו לתרה"ק בע"כ היו צריכין להביא שהרי נתקדש ואסור לשנות לחול. וע"כ פי' אזהרת משה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש שלא יביאו עוד מכשירין לתרה"ק והבאה קורא מלאכה. מש"ה דייק שפיר הכי אפי' נימא דבחול הוי וזהו דעת הירו' לכ"ע כמש"כ:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה