העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קכד · פירוש יג
היכא דאתי חד מעלמא כו' מי צריך לאהדורי בתרי' ולמיבדקי'. פי' טרחא א' היינו לחקור אחריו. או לבודקו כשהוא לפנינו ודאי צריך אבל חד מעלמא דא"א לשאול עליו וגם אינו לפנינו. וא"כ צריך שני דברים לאהדורי בתרי' ואח"כ לבודקו וזה לא ידענו מהא דגרסי ולא ידיע בי' כנ"ל. ופשיט רבינו מהא דר"נ. ומדלא צריך להמסקנא לילך להשליח אולי יודע מאן שחיט אלא ודאי א"צ כ"כ לחקור על השוחט ואח"כ לבודקו. ועפ"י זה יתפרש שפיר הא דתני' הרי שמצא תרנגולת שחוטה בשוק או שאמר לשלוחו צא ושחוט והלך ומצא שחוט חזקתו שחוט. ולכאורה קשה הא זו וא"צ לומר זו היא. דשליח עדיף דאפשר השליח שחט. ומש"ה נדחקו התו' בד"ה או דהלך ומצא שחוט קאי על השליח. ולא כמשמעות הסוגי' בסמוך בהא דבעי ר"ד מר"נ דהתם הפי' דהמשלח מצאו שחוט. וכדמשמע נמי בתוספתא חולין פרק ב' דתני' המוצא תרנגולת שחוטה בשוק וכן מי שנתן תרנגולתו לא' מן השוק לשחוט ואינו יודע מה טיבו הולכין אחר הרוב. הרי דקאי על בעה"ב שמצא בעה"ב התרנגולת שחוטה וא"י מה טיבו. אבל לפי מש"כ מתפרש כפשוטו ורבותא קמ"ל ל"מ שמצא תרנגולת שחוטה בשוק ואין לו למי לשאול עלי' ואפי' נתן לשליח ולא ידע בעה"ב האיך נשחטה וס"ד דילך וישאלנו דילמא שחטה אינש בעלמא ואפשר למיבדקי' קמ"ל דכולי האי לא מטרחינן. וכבר הביא הגאון תבואות שור ס"ק ג' דברי רבינו. מיהו מה שהביא הת"ש ראי' לזה מהא דטרחא חשיב דיעבד לענין כמה דברים אין שום ראי' לכאן. דודאי כאן אטרחוה רבנן טובא כמש"כ לעיל. וגם זה כבר כתבתי שאין מדמין חזקות זה לזה. ואין אנו יכולין לידון בדבר ממק"א אלא מסוגי' דמומחין עצמה וכדברי רבינו: