העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קכג · פירוש ג
בשחרית דליכ' למיחש כו' במוסף נמי כו' דאכתי לא שכיחא. בגמ' אי' שחרית ומוסף דכל יומא לא שכיחא שכרות כו' וכ' הרא"ש בשם ר"ח דשמעינן מדר"י שאין רשאי לאכול קודם תפלת מוסף ומש"ה לא שכיח שכרות. וק' א"כ מאי קאמר לא שכיחא. הא ליכא ממש שכרות. מיהו ע"כ ל"ד שהרי גם בשחרית מיירי. ואז בודאי ליתא כלל. אלא משום דקאמר דבמנחה שכיחא נקיט לא שכיחא. או משום דאפשר בכהן שכבר התפלל ובא לבהכ"נ בשעת נ"כ וא"כ משכחת חשש שכרות אלא דלא שכיחא. אבל רבינו דייק וכ' בשחרית ליכא למיחש ובמוסף לא שכיחא ש"מ שאין איסור לאכול לפני מוסף. איברא י"ל דאתי אליבא דר' יהודה ג"כ דס"ל פ' אין עומדין שכ"מ שיש חבר עיר יחיד פטור מתפה"מ מש"ה איכא שכרות. אלא דלא שכיחא שיפרוש מחבר עיר. אבל לדידן דס"ל דכל יחיד חייב בתפילת מוסף פשיטא דאסור לסעוד לפני מוסף כמו לפני תפלת מנחה עד שיש לכאורה לתמוה על ר"ח ורא"ש שהוצרכו להוכיח מדיוק זה ומהיכא תיתי שיהי' מותר. והרי התו' ברכות ד"ל כתבו בשם ר"ח שאין הלכה כר"י שא' יחיד פטור מתפה"מ. מיהו באמת לק"מ דר"ח ורא"ש ס"ל דסעודה קטנה שרי במנחה גדולה מיהת שיש עוד זמן גדול. וה"נ ס"ד דשרי בזמן מוסף קמ"ל דרק טעימה שרי ולא סעודה קטנה. ולא משום שמא ימשך אלא דתפלת מוסף שאני כמו שעלה ע"ד דרב הונא דטעימה ג"כ אסור לפני תפה"מ כדאי' ברכות דכ"ח ב'. או משום שיאחר עד אחר ז' ויהי' צריך להקדים תפלת מנחה כידוע. ובל"ז ג"כ לכתחילה אסור לאחרה עד אחר ו' שעות כמבואר בש"ע סי' רפ"ו. ומזה יש להוכיח דר"ח לא ס"ל כהרי"ף ורמב"ם וש"ע דס"ל דסעודה קטנה אפי' בזמן מנחה גדולה אסור:
אמר ר"י אמר רב כו'. בכת"י אמר רב הלכה כר"מ. רב הונא א' מנהג כר"מ כו'.