העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קכא · פירוש ג
מאי וכל תבואת שדה. ולפנינו אי' מאי וכפרוץ הדבר הרבו. ופי' המפרש מה הוסיפו על המפורש בתורה ומשני לאתויי פירות האילן וירק. וס"ל לחלק בין שאר מיני קטניות לפירות האילן דמיני קטניות חייב מה"ת ופירות האילן מדרבנן. וכן כ' הריב"ן שלהי מס' מכות דכ"ג ב' ד"ה והבאת מעשר וזהו לא כפרש"י ותו' שכתבו דהכל מדרבנן חוץ מה' מינים ותירוש ויצהר. ולא כהרמב"ם דס"ל הכל מה"ת זולת ירק ודבר שאינו מאכל. וגם זה ק' טובא לדעת המפרש דצ"ל דר"מ וחכמים נחלקו כמ"כ לענין תו"מ אי כל המינים מה"ת או לא. ולא מצינו מחלוקת בזה בגמרא. ודעת הרשב"א ור"ן נרא' דהי' לפניהם כנוס' רבינו דפי' דמקש' מה הוסיף וכל תבואת שדה על דגן. וכ"כ התו' ורא"ש אלא שלפי נוסחא שלפנינו כ' דסמוך על סיפא דקרא והיינו הך. מיהו א"כ מפרשי דבל"ת פשיטא דדגן אינו אלא ה' מינים. ולא פליגי ר"מ וחכמים אלא בלשון ב"א וד"ה משתעי בלשון ב"א כמבואר בחי' רשב"א ובתו' וע' מש"כ בסי' ח' אות י' בס"ד. ועדיין אין הפי' מתיישב כ"כ. דאפי' אי דה"י בכללה משתעי בלשון ב"א. מכ"מ כאן הביא הכתוב לשון תורה דראשית דגנך היינו חמשת המינים לחוד. ותו מאי מקשה על ר"מ דילמא באתרי' דר"מ נשתנה לשון ב"א משהי' בעת שנכתב דה"י. וע' ר"פ הנודר מה"מ. ויותר נראה לפרש לשיטת הרמב"ם דפליגי ודאי בל"ת. ולא הי' שינוי בלשון ב"א מלשון תורה. וא"כ הולך בתר ל"ת כמש"כ התו' ריש מס' פסחי' וס"ד דרב יוסף דהכל שוין בתו"מ שחיוב כל המינים מה"ת אלא שנחלקו ר"מ וחכמים אי מהא דכתי' דגן נ"ל כל דמידגן ופירות האילן נ"ל מדכתיב תירושך. וכס"ד דהש"ס יומא דע"ו ב' דתירוש כל מיני מתיקה בלשון תורה והיינו תירושך. ורבנן סברי דדגן אינו אלא חמשת המיני' והא דמחייבין הכל בתו"מ מעשר תעשר כל תבואת זרעך נ"ל וקסבר רב יוסף דפליגי ר"מ ורבנן גם בנודר מן התבואה ולהיפך דלר"מ אינו אלא ה' מינים ולרבנן הכל בכלל כמו בתבואת זרעך כמבואר בסמוך דמקשה רב יוסף על ר' יוחנן דאמר הכל מודים בנודר מן התבואה כו' ולהכי מקשה רב יוסף על ר"מ והא בקרא דדה"י דכתי' בחד קרא דגן וכל תבואת שדה ואי דגן כל דמידגן משמע מאי נינהו כל תבואת שדה ויישב אביי פירות האילן וכמסקנא דסוגי' יומא שם דתירוש חמרא הוא. או תבואת שדך היינו ירק. ואע"ג דבכלל תבואה לכ"ע לאו ירק בכלל מכ"מ תבואת שדה שאני כדרבא בסמוך. ואם כן יש לומר כר' יוחנן גם כן דהכל מודים בנודר מן התבואה. ומכ"מ תו"מ נ"ל מתבואת זרעך דכל מיני זרעים ואילנות בכלל ולא ירק שאינו נזרע ורב יוסף לטעמיה ואביי ורבא הודו זה לזה וע' שאילתא ק' אות י"ג: