העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קח · פירוש ח
ואף מאן דטביל לקריו. מבואר שא"צ הערב שמש. וכלשון זה כתב ג"כ בה"ג ואכיל לה כהן קטן או מאן דטביל לקריו. והתו' בכורות הסכימו לזה. והרמב"ן ור"ן פ' א"ע נסתפקו בזה. ותליא בפי' משנה דחלה פ"ד מ"ח וטבול יום אוכלה ר' יוסי אומר א"צ טבילה. ויש לפרש דקיימי בבעל קרי. וא"כ לכ"ע א"צ הערב שמש. וא"כ סוגיא דבכורות דאין תרומת חו"ל אסור אלא למי שהטומאה יוצאה עליו מגופו. ובע"ק בכלל. כרבנן אתיא דבעינן מיהא טבילה. ויש לפרש עוד דבע"ק ה"ה כזבים וזבות כו' וצריכים הערב שמש. ופליגי ת"ק ור' יוסי בטמא שרץ ושארי טמאי מגע. וסוגי' דבכורות כר' יוסי דא"צ טבילה. ע' ר"ש שם ותוס' חולין ד' ק"ד וש"מ. מיהו רבינו שכ' דבע"ק לא בעי הערב שמש לא משום דמפרש למשנתינו דפליגי בבע"ק. דא"כ בסמוך שהביא מימרא דמר זוטרא אמר ר"ש טמא טובל ואוכל בתרומה לערב. וע"כ בבע"ק ושארי טומאת הגוף קאי. דאי בטמא שרץ ופליג אדשמואל. היאך אפשר שצריך הערב שמש הרי לכ"ע א"צ אלא טבילה. ותו מאי בעי רבינו לפסוק ולית הילכתא כוותיה. והילכתא כשמואל. תרתי למה לי. אלא ע"כ ר"ש בבעל קרי קאי דבעי הערב שמש. ואי משנתינו במי שהטומאה יוצא מגופו מיירי. אכתי תיקשי מ"ט דרב ששת דאמר דלא כמאן. אלא ע"כ דרבינו מפרש משנתינו במי שאין טומאה יוצא מגופו. ושמואל כר"י ס"ל. ועדיין לא ידענו הא דתנן שם ואסורה לזבין ולזבות כו' אי בטבילה סגי או בעי הער"ש וה"ה בע"ק. והיינו דמר זוטרא בשם ר"ט דבעי הער"ש ומסיק הגמרא דלית הלכתא כותיה אלא בטבילה סגי. והיינו שכ' רבינו הכא ואף מאן דטביל לקריו. שזהו למסקנת הסוגיא שאין הלכה כר"ש. וגירסתינו בגמרא במימרא דמר זוטרא טמא שרץ טובל ואוכל בתרומת חו"ל. וע' בפרש"י ותוס' ולכל הלשונות אינו מדויק כ"כ. ומה הוסיף הש"ס לפסוק דלא כר"ש במה שכבר פסק דלא כרב בטמא מת ע"ש וגירסת רבינו מיושרת מאד. ובכת"י אי' בדרב ששת טמא שרץ טובל ואוכל בתרומה לערב. ודאי ט"ס הוא. דטמא שרץ משנה מפורשת דלכ"ע לא בעינן הערב שמש. אלא עיקר כדאי' לפנינו: