העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קח · פירוש ז
אכיל לה כהן קטן דלא חיישינן לטומאה כו'. רש"י בבכורות כתב בזה"ל כהן קטן ולא גדול מפני שהטומאה יוצא עליו מגופו ואם טבל לקריו הרי הוא כקטן. ל"א להכי נקיט כהן קטן שלא ראה קרי ולא יצאה טומאה מגופו. ובשאילתות דר"א מפרשי הכי עכ"ל. ור"ל די"ל דטעמא דקטן אינו משום דברור שלא יצא טומאה מגופו שהרי אפשר שראה זיבה ומטמא בן יום אחד ותו קטן משמע עד י"ג שנים ויום אחד. ואע"ג שמטמא בקרי מבן תשע שנים מכ"מ שרי בתרומת חו"ל והטעם משום דלא חיישינן לסיפת איסור קל שהקילו בו חכמים הרבה. עי' מש"כ שאילתא ק"ג אות א'. והכי מפרש לה בלישנא קמא ומ"ש הטעם מפני שהטומאה יוצאה עליו מגופו קאי אגדול אבל לקטן אין נ"מ אפי' נימא טומאה יוצא מגופו מכ"מ קטן שרי. אבל בל"א מפרש להכי נקיט כהן קטן דלא ראה קרי ודוקא פחות מבן תשע ולזיבה לא חיישינן שאינו מצוי. והכי מפורש בדברי רבינו. וגם הרי"ף בפ' אלו עוברין מפרש הכי. וז"ל ואכיל לה כהן קטן דאמר שמואל אין חלת חו"ל אסורה אלא למי שהטומאה יוצאה עליו מגופו כו':