אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קא · פירוש ב

פירוש א

ומתבעי לי' למהוי אימתיה דקוב"ה עליה דאינש תדירא שנאמר את ה' אלהיך תירא. הסביר לנו רבינו פירוש הכתוב הזה שמשמעותו קשה. דאם נפרש שנירא מלעבור איזה אזהרה וכ"פ הא"ע. וא"כ אינו עשה מיוחדת. אלא כללית על כל האזהרות. אבל אין לזה מקום. דהוא מובן מאליו כיון שהקב"ה הזהיר יש להזהר. ובלא מורא אין אזהרה. ומי שלא יחוש להאזהרה לא יחוש לאזהרת מורא זו. ובמדרש רבה פ' מטות אי' שתהא כאותן שנקראו יראי אלהים אברהם איוב ויוסף דכתיב בהו יראי אלהים. הכוונה דודאי כל אדם מישראל יש בו איזה יראת ה' המונעו מאון. אבל מכ"מ אין כל העתים שוות לטובה. ויש מתפתה ביינו או בעשרו. ויש להיפך. ולא נוכל לקרוא איש כזה ירא אלהים בתדירות. ע"ז בא הכתוב שתהא תוכל להקרא ירא אלהים. וגם לזה הפי' לא בא הכתוב להזהיר שלא יהא שנוי עתות ב"א שולט על דרכי עבודת ה' המוזהרים בתורה. דזה פשוט דאזהרת התורה ודבר אלהינו יקום לעולם. אלא כל המקרא תנאי הוא את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד ובו תדבק או אז ובשמו תשבע. ומפרש המדרש ואותו תעבוד אם אתה מפנה עצמך לתורה ולעסוק במצות ואין לך עבודה אחרת. פירוש לא שתפרש ואותו תעבוד ולא עבודת כוכבים. אלא משום שכל אדם אע"ג שהוא עובד ה'. מכ"מ עובד גם את עצמו ואת אשתו ובניו. ומפנה עצמו להויות העולם. ע"ז בא הכתוב ואותו תעבוד רק אותו ית"ש ולא זולת וכענין שנאמר בשמואל הנביא ונתתיו לה' כל ימי חייו ומורא לא יעלה על ראשו. פירושו שיהא מופנה בכל ימי חייו לעבודת ה' בלי שום עול בו"ד. ופשוט שלא בא זה הכתוב להטיל חובה על כל ישראל שיהיו באותו מדרגה. אלא הוא תנאי על ובשמו תשבע. והכי מסיים ברבה שם עוד ובו תדבק וכי יכול אדם לידבק בשכינה כו' אלא לומר לך כל המשיא בתו לתלמיד חכם שקורא ושונה ועושה פרגמטיא ומהנהו מנכסיו זהו שנאמר עליו ובו תדבק אם יש בך כל המדות הללו אתה רשאי להשבע ואם לאו אין אתה רשאי להשבע. נמצא כל זה הפסוק הוא תנאי אם באמת תוכל להקרא ירא אלהים בתמידות וגם תגיע למדרגת ואותו תעבוד. וגם למדרגת ובו תדבק אזי כבוד ה' הוא אשר בשמו תשבע. ואם לאו אסור לשבע אפי' ע"ד אמת בחנם כי אין זה כבודו ית"ש. וסמך ברבה שם עוד על הכתוב בירמיה ונשבעת חי ה' באמת במשפט ובצדקה ופירושו אימתי תוכל לשבע חי ה' דוקא בשלשה מדות הללו. היינו באמת. פי' שיראת ה' לא תנוד בשום עת וזהו אמת. וכמאמרם ז"ל קושטא קאי. במשפט. היינו שהוא גומל נפשו מכל טובת העוה"ז ורק בחיות ההכרחי לעבודת ה' אשר בזה מחויב ע"פ דין לשמור את נפשו. היינו במשפט. ובצדקה. היינו ובו תדבק שמהנה לת"ח באשר יוכל ואין לך צדקה גבוה מזה. או אז ונשבעת חי ה'. כ"ז כוונת המדרש. ולפי זה הפי' הוא ע"ד פי' הא"ע שירא מלעשות איזה עבירה. אבל לא לזה בא הכתוב כי אם תנאי אם תהיו כך בתמידות:

אבל תלמודא דילן בסנהדרין דף נ"ו ובריש מס' תמורה מפרש זה הכתוב למ"ע לענין אזהרה למזכיר שם שמים לבטלה. ובזה האופן פירש רבינו משמעות המקרא שיהא אימתיה דקוב"ה כו'. אפי' לא הגיע לידו לעבור אזהרה ח"ו. אלא בכל עת יהא מוטל עליך אימת הקב"ה שלא תגיע לידי עון. וכענין שנא' שויתי ה' לנגדי תמיד. וכן פי' הרמב"ם מ"ע זו כמש"כ בסה"מ מ"ד להאמין יראתו ולהפחד ממנו כו'. אבל נירא ביראת ענשו בכל עת. ובהלכות יסודי התורה פ"ב פי' יראת הרוממות כמבואר שם ודברי רבינו אפשר לפרשם בשני אופנים אלו. וזהו משמעות הכתוב. ובזה נכלל גם כן אזהרה למוציא ש"ש לבטלה. שהוא ענף מיראת שמו ית':

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה