העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא ק · פירוש יא
על פדיון הכרם. והכי הוא בה"ג ובשארי ראשונים. ובש"ע ה' ערלה איתא על פדיון נטע רבעי. וזה פשוט דהתם בא"י ומש"ה נטע. והכא בחו"ל מש"ה הכרם מיהו קשה מ"ט בא"י דמברכין ע"פ נטע רבעי. והכא ע"פ הכרם ולא כרם רבעי וכמו כן קשה מ"ש על פדיון הבכור מברכין ע"פ הבן. ובפט"ח מברכין ע"פ פטר חמור. ולא ע"פ החמור כדאיתא בתו' בכורות ד' י"א ובש"ע סי' שכ"א ונראה משום דבפדיון פט"ח והקדש חמור כתב בלשון א'. דבפט"ח כתיב ואת בכור הבהמה טמאה תפדה. ובהקדש כתיב ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ובהקדש בהמה טמאה ממש איירי כדאיתא תמורה ד' ל"ב ב' ומש"ה ראוי לפרש דכאן הוא מצות פטר חמור. אבל פדיון הבן א"א אלא בבכור ולא נצרך לפרש. והכא נמי י"ל בפדיון נטיעות כתיב כמו כן בהקדש שדה אחוזה פדיון ודרשינן בת"כ והובא בערכין ד' י"ד אין לי אלא בית זרע שדה קנים שדה גפנים שדה אילנות מנין תלמוד לומר שדה מכל מקום. ומשום הכי ראוי לפרש נטע רבעי. משא"כ פדיון כרם ביחוד א"א אלא ברבעי ולא נצרך לפרש. וידוע מאמרם ז"ל ברכות ד' נ"א ומברכותיו של אדם ניכר אם ת"ח הוא: