העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא צג · פירוש ג
איני והא תני לודא כו'. הגי' לפנינו במס' שבת איבעיא להו מי בעינן מעל"ע. ת"ש דתני לודא יום הבראתו כיום הולדו. מה יום הולדו לא בעינן מעל"ע פי' שמונה ימים שלו. אף יום הבראתו לא בעינן מעל"ע פי' שבעה ימים שלו. ודחי לא עדיף יום הבראתו מיום הולדו. דאילו יום הולדו לא בעינן מעל"ע ויום הבראתו בעינן מעל"ע. וצריך באור א"כ לענין מאי הוא כיום הולדו. הא לא דמי לא למנין הימים ולא למעל"ע. ופרש"י ד"ה לא כיום הולדו דקתני למיתב ליה ז' כו' אינו מבואר. אבל ביבמות פרש"י מבואר וז"ל והא דתני לודאה יום הבראתו כיום. הולדו הא אתי לאשמעינן דצריך להמתין עד יום שמיני. ור"ל דשבעה ימים מעל"ע הויין שמונה ימים. ועדיף משמונה ימי מילה. דאי נולד בשני בשבת בחצות נימול בשני עם הנץ החמה ואי הבריא בשני בחצות נימול בשני בחצות. ושמואל דקאמר שבעה ימים. יש לפרש שאינו מעל"ע וא"כ נימול ביום א'. ויש לפרש מעל"ע ונימול בשני בחצות. ולנוסחא זו מתקיים הגי' ביבמות ד' ע"א וניתיב ליה כל שבעה דאמר שמואל כו' ואח"כ מקשה ונמהלי' מצפרא כו' דבמימרא דשמואל גופא אסתפק להש"ס. אבל רבינו מפרש בסוגי' דשבת מאמר שמואל כל שבעה משמע מעל"ע דאלת"ה מאי כל שבעה נימא שבעה ימים. ובה"ג שם העתיק בזה"ל ואמ' שמואל חלצתו חמה נותנין לו כל שבע' להברותו מעל"ע איני כו'. ונראה דחסר בנוסחת רבינו תיבת מעל"ע. ומקשה הגמרא איני והתני לודא יום הבראתו כיום הולדו. אלמא דשבעה דהבראה אינו מעל"ע וכמו שמונה ימי לידה. ומשני לא יום הבראתו כיום הולדו ועולה מן המנין כו'. גם בזה מפרש לא כרש"י הנ"ל אלא ה"פ דקמ"ל דשוין לענין דעולה יום הזה מן המנין דס"ד אי' הבריא בחצות יום שני לא נמנה יום שני כלל. ובעינן שבעה ימים מעל"ע. וא"כ נימול יום שני לערב. או יום שלישי בבוקר קמ"ל דנימול ביום שני בחצות. מיהו עדיף כו'. וקרוב לומר דרבינו גרס הכי אמרי לא יום הבראתו כיום הולדו ועולה מן המנין ועדיף כו'. ובה"ג חסר כ"ז אלא גריס לא עדיף יום הבראתו כו'. ומכל מקום הכוונה כדעת רבינו. מיהו שמואל ס"ל בפשיטות דבעינן מעל"ע. ומש"ה יישב הכי הש"ס ביבמות בפשיטות. ולא גריס רבינו התם דאמר שמואל כו' דאם כן מאי מקשה תו ונמהליה מצפרא כו':