אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא צ · פירוש ז

פירוש ו

מהו למישך אינש ידי' ביה ומימשי. חסרון דברי רבינו ניכר מתוכו. וכיוב"ז אי' בסי' נ"ז. ע"ש מש"כ בס"ד אות ג'. ובה"ג איתא הכי. איבעי להו כהן מהו שיקדש ידיו במי הכיור כו'. ואמר רב אחאי ש"מ מדקמיבעי להו לרבנן הכי. ש"מ פשיטא להו דכי האי גוונא רחיצה מיקרי ולא טבילותא. ומשום דכתיב ממנו הוא דקא מסתפקא להו. דאי ס"ד לאו רחיצה היא. תיפוק להו דבעינא ורחצו וליכא. אלא ש"מ פשיטא להו דכי האי גוונא רחיצה היא. השתא דאמר רחיצה היא. מאן דבעי למיכל לחמא ואשכח מיא דרמי באגנא או במישכלא שייך ידיה בגווייהו ושפיר דמי וכן הלכה. עכ"ל ה"ג בשמו של רבינו. וכ"ז חסר לפנינו. וטענת רבותינו בעלי התוס' ע"ז ידוע בתו' חולין ד' ק"ז א' ד"ה דלא. וכבר השיבו הרמב"ן ורשב"א בתה"ב יפה ואין להוסיף ע"ד הראשונים ז"ל. מיהו עוד לנו לבאר לשון רבינו שהובא בה"ג. דמדברי התו' משמע דתחלת ספקו של רבינו הוא אי בעי' כח גברא. ופשיט מהא דלא בעינן כח גברא בקידוש יו"ר. ולא פסיל אלא משום דכתיב ממנו. ש"מ דגם בנט"י לא צריך. ופשיטא לרבותינו בעלי התו' דא"א לומר דנט"י לאכילה יהא חמור באיזה דבר מקידוש יו"ר. וכלשון התו' בזבחי' ד' כ"ב א' בהא דתניא כל הכלים מקדשין בין שיש בהם רביעית בין שאין בהם רביעית. וס"ד דכמשמעו כשר. ומסיק דמיירי בקודח בתוכו. וכתבו התו' בד"ה בין למאי דקס"ד בלא קודח יש תימא דגרע מנט"י. וכ"כ בסה"ת לענין ברזא דבכיור היה הכהן מושך הברזא על כל שפיכה כמו בנט"י לאכילה. משום דבעינן כח גברא. ומדברי התו' הנ"ל למדנו קולא גדולה בנט"י דלמאי דמוקי הש"ס הא דתניא בין שאין בו רביעית. בנוקב בתוכו. ופירשו התו' שנוטל ממימיו בכלי קטן וכשרין לקדש כיון שבאו מכלי גדול. וא"כ ה"ה בנט"י לאכילה. וכ"ז ע"פ הסברא דקידוש יו"ר ודאי חמור מנט"י לאכילה. אבל לא כן דעת הרמב"ם. שהרי הוא ג"כ ס"ל דבעינן כח נותן ופוסל ליטול ידיו לתוך הכלי וכמש"כ הגר"א ז"ל. ובקידוש יו"ר פסק שאינו מחלל העבודה כדין בעי' דלא איפשטא. ואפי' לכתחילה דאסור לקדש יו"ר הרי פי' הטעם דלא מהני משום דכתי' ממנו ולא בתוכו. ובא בזה ללמוד דמשום כח נותן לא איכפת לן אפי' לכתחילה. וקיל מנט"י לאכילה. ובאמת ק' לומר כסה"ת שנוטל הברזא על כל שפיכה שהרי המצוה לקדש יו"ר כאחת. והיאך אפשר להגביה ידו על כל שפיכה. וכן לענין רביעית פרש"י שם דאפשר דקיל קידוש יו"ר מנטילת ידים לחולין. והכי מוכרח עוד דעת הרמב"ם דס"ל דלעולם בעינן רביעית אפי' אתי משירי טהרה כמבואר בה' ברכות פ"ו ה' ו'. ולא כמו שהוכחנו לפי שיטת התוס'. ונחזי אנן דלשון רבינו ג"כ לא כמו שהבינו התוס'. אלא תחלת הספק הוא אי מיקרי רחיצה או טבילה. ופי' דבמחובר פשיטא דמיקרי רחיצה. כדכתיב ורחץ כ"פ בטבילה. והיינו משום דדרך רחיצה במקוה הכי. אבל בכלי דרך רחיצה הוא בשפיכה מהכלי. אבל נותן ידיו בכלי מיקרי טבילה בלה"ק כמו וטבל אצבעו. וא"כ לאו דרך רחיצה ונטילת ידים הוא. ופשיט מסוגיא דזבחים דמיקרי רחיצה ותו ל"מ:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה