העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא צ · פירוש ו
מ"ט אסמכינהו רבנן אמי חטאת א"נ אקידוש יו"ר במקדש כדקתני אין נוטלין כו'. רבינו יהיב תרי טעמי. דבצד א' יש יותר לדמות למי חטאת מלקידוש יו"ר. דזה לטהרה וזה לקדושה. ובצד אחר יש יותר לדמות לקידוש יו"ר. דהפעולה בחד גוונא בנטילה משא"כ מי חטאת. והנראה דרבינו סמיך בתרי טעמי על המשנה דמס' ידים שהביא אין נוטלין. ואין מקדישין [זה קידוש יו"ר]. ואין מזין מי חטאת אלא מכלים. ומדהביא התנא הני תלתא יחד ש"מ דתנא טעמא קאמר דלהכי אין נוטלין משום שאין מקדישין ואין מזין אלא בכלי ומשום דדמי להני תרי חד דינא להו. איברא במשנה דידים לפנינו תנן אין ממלאין ואין מקדשין ואין מזין מי חטאת ואין נותנים לידים אלא בכלי ומדתנן אין ממלאין תחלה כולהו במי חטאת מיירי. ופי' אין מקדשין היינו נתינת האפר ע"ג מים. ולא נזכר קידוש יו"ר כאן. אלא בתוספתא מפורש אין הכהני' מקדשין במקדש והביאה הר"ש שם. וצריך לומר דרבינו גריס במשנה בנ"א ממה דאיתא לפנינו במשנה. אלא גריס אין נוטלין תחלה ושוב לא גריס ואין נותנים לידים אלא בכלי. דבל"ז ג"כ הבבא מיותר. שהרי ברישא תנן אין נותנים לידים לא בדפנות הכלים כו'. ואין לומר משום דאורחא למיחשב כמה מילי להדדי. חיבר אותה בב"א אע"ג שא"צ. א"א לומר כן שהרי במס' פרה פ"ה מ"ה תנן כל המשנה ולא חשיב ואין נותנין לידים אלא בכלי. הא מיהת דנוס' רבינו במשנה דידים אין נוטלין והוא נט"י ואין מקדישין והוא קידוש יו"ר. ואין מזין כו'. ומשום טעמא דנט"י קא חשיב כולהו בחד בבא. אבל בכת"י אי' הכי כדקתני סיפא מפני שאין ממלאין ואין מקדשין ואין מזין אלא בכלים. משמע שהביא הראיה מהטעם דמשנתנו אלמא דסמכו נט"י על מי חטאת. אבל אינו מובן לפ"ז מנ"ל סמיכות דקידוש יו"ר:
אלא לשכשכינהו לתרווייהו בנהרא דהוי לה הטבלה. וכ"ה בה"ג. וכ"ה בכת"י והוא מלשון שכשך ידיו במים: