העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא פו · פירוש ב
אילו היכא כו'. וכה"ע. עיקר זה הספק של השלמה הובא בסוגיא דכריתות לרבי יהודה דס"ל בילדה וחזרה וילדה לענין קרבן מולד ראשון מנינן. אבל לרבנן דמונין משני לא שייך כל זה הספק לכאורה והלכה כחכמים. וא"כ היאך הביא רבינו זה הספק להלכה. מיהו מדברי רבינו למדנו דה"ה לרבנן ביולדת זכר בתוך ימי טהרה דנקבה דלכ"ע מראשון מנינן. והיינו דדייק רבינו בסמוך אי נמי ולד ראשון נקבה ולד שני זכר כו' וא"כ צריך לפרש הפשיטות שהביא רבינו מהא דתניא בת"כ ושלשים יום יכול בין רצופים כו' והא ודאי לא אתיא אלא לר"י כמבואר שם. אלא עיקר הראיה מהא דמסיק רבינו ותניא גבי ששים וששת כה"ג. ואף ע"ג דע"כ הת"כ אליבא דר"י מיתני' שהרי דריש גבי ושלשים יום הכי. מכ"מ מדר"י נשמע לרבנן דלא פליגי על עיקר דרשה זו במקום שאפשר לדרוש דהיינו גבי ששים יום. והרשב"א בתה"א דף קפ"ז א' אחר שהביא כל הסוגיא דכריתות. סיים בזה"ל ולא הוצרכתי לכתוב כדי לעמוד ע"ד של ר"י דאין הלכה כמותו אלא כדי ללמוד משם דעת רבנן. מיהו עדין צריך עיון מה שנסתפק רבינו היכא דילדה ויתבא ימי טומאה ובתוך ימי טהרה הדר אפילה נפל דיומי טומאה אית לה וימי טהרה לית לה כו'. וזה א"א אלא במפלת ואינו ידוע אם ולד היה אם לאו כדתנן בנדה כ"ט א'. המפלת וא"י אם ולד הוא תשב לזכר ולנקבה ולנדה. והיאך אפשר להשלים ימי טוהר דולד ראשון. ממ"נ אי השני ולד מנינן ימי טומאה וימי טהרה משני. ואם אינו ולד לית לה ימי טומאה. וצ"ל דמכ"מ כיון דצריכה לישב ימי טומאה מספק. ס"ד להשלים על הראשון ימי טוהר. ומכאן ראי' מכרעת דרבינו כשיטת הרשב"א ס"ל דספק דאוריי' מה"ת להחמיר. וע' מש"כ לעיל סי' ס"ח אות ט"ז וסי' צ"א אות ה'. [* והשתא שפיר י"ל דגם ברייתא דשלשים יום אתיא כרבנן. ומשכחת לה לרבנן מפוזרין בכה"ג דהפילה בתוך ימי טוהר. ואינו ידוע אם ולד היה והא דפשט אביי מברייתא דשלשים יום דע"כ אתיא כר"י י"ל דאביי לטעמיה דס"ל ספיקא מה"ת לקולא היכא דלא איקבע איסורא. כמו שהוכיח הגאון בעל כרו"פ בבית הספק. מדלית ליה הא דרוב ע"ה מעשרין הן בשבת ד' כ"ג ואפ"ה הוי דמאי ספק דרבנן ע"ש. וא"כ ליכא למימר דקרא אשמעינן בכה"ג דהוי ספק ולד. דהא מה"ת לית לה ימי טומאה כלל. אבל לדעת רבינו והרשב"א. דס"ל דקיימא לן ספק דאורייתא מה"ת לחומרא. שפיר משכחת לה לרבנן שלשים יום מפוזרין בכה"ג. ובזה י"ל דהא דהוסיף רב אשי בכריתות שם למיפשט מברייתא דששת ימים. ולא סגי לי' בפשיטותא דאביי מברייתא דשלשים. משום דמברייתא דשלשים יש לדחות דאתי' כרבנן ובספק ולד. וספיקא מה"ת לחומרא. אבל ברייתא דששת ע"כ אתי' כר"י. מבני הרב מ' חיים ברלין שי']:
לענין דם טהור ולא נדה נקיים נמי איתינון [ואינו מובן] או דילמא כיון דאפסיק ימי טומאה אפסיק. כן הוא בכת"י: