אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא פה · פירוש ג

פירוש ב

קמ"ל דהיכא אמרי' א"א לפה"ק בל"ד כו'. לפנינו בגמ' ליתא כ"ז אלא קמ"ל דאפשר לפה"ק בל"ד. והיה נראה דרבינו שהוסיף כ"ז. מדעת עצמו הוסיף ליישב רומיא דרבא אדרבא שהרי רבא משני הכי בכריתות. ובנדה אי' דרבא ס"ל א"א לפתה"ק בלא דם. אבל בתה"ב להרשב"א שער ו' ד' קפ"ו העתיק לשון רבינו בזה"ל המפלת יום מ' שאינה חוששת לולד כתב רב אחא משבחא ז"ל אם אין עמו דם אינה חוששת אפי' משום נדה. ואפי' למ"ד אי אפשר לפה"ק בל"ד. וטעמא משום דלא אמרו פתיחת הקבר אלא מיו' ארבעי' ואילך אבל קודם לכן מיא בעלמא הוא ולית לי' פה"ק ומייתי ראיה מדאמרי' בכריתות פרק ארבעה מח"כ ולד דגמר צורתיה מפתח טפי פחות מבן מ' יום לא מפתח טפי כלומר ואפשר לו בלא דם עכ"ל. משמע דגי' רבינו בגמרא היה כן. וכבר העיר ע"ז הגאון בסדרי טהרה סי' קצ"ד ס"ק ח'. אלא שלא היה לפניו השאילתות כמש"כ שם. אבל נחזי אנן דיש להוכיח הכי שהרי לא זכר רבי' דאליב' דרבא הוא דמשני בכריתות הכי. אלמא לא משום דרומי' דרבא אדרבא קשה ליה. אלא סוגית הש"ס בעצם הכי הוא. וע' לעיל באות הקדום דיש ליישב רומי' דרבא אדרבא בא"א. וכ"ת הא גופא קשה אמאי לא משני בכריתות דהאי תנא אית ליה אפשר לפה"ק בל"ד. ובשלמא לדעת הפוסקי' דהלכה א"א לפה"ק אפי' בתחילת ראיה ניחא. דהסוגיא דינא קמ"ל דהלכה א"א לפה"ק בלא דם. ומכ"מ ביום ארבעים ליכא פה"ק. אבל לדעת הרמב"ם דהלכה אפשר לפה"ק בל"ד. נימא דקמ"ל אפשר לפה"ק בל"ד. וי"ל דע"כ אית להאי תנא א"א לפה"ק בל"ד. דאי איתא דס"ל אפשר כו' מי לא משכח האי תנא לאשמועינן אפשר לפה"ק בנפל ממש. אלא ודאי קסבר א"א. ומכ"מ ביום ארבעי' אפשר בלא דם. [ולא כהה"מ פ"ה שכתב להכריע פסק הרמב"ם מסוגיא זו ע"ש. אדרבה האי ברייתא ס"ל א"א לפה"ק בל"ד. אלא ביום ארבעים שאני. אלא שעדין יש ליישב הכרעתו מסוגיא זו מדאמר מאי למימרא פי' הא אפי' לאחר מ' יום טהורה משום נדה ומשני מהו דתימא א"א כו' אלמא דפשוט להש"ס דאפשר אפי' לאחר מ' יום. איברא לא ידע הה"מ מנוסחת רבינו ז"ל]. ובזה תבין תשובת הראב"ד והובא ברשב"א בתה"ב שחולק על רבינו שמחלק בין לפני מ' יום לאחר מ"י. וכ' בזה"ל ואי משום ההיא דכריתות שנויא היא ואשנוי' לא נסמוך עכ"ל ולא השיב כמו שהשיב הרשב"א בדף קפ"ה על הרמב"ם שפסק דאפשר לפתה"ק בל"ד. וז"ל שם דרבא דמתרץ לה הכי לאו למימרא דלדידיה ס"ל הכי אלא תרצתא דברייתא הוא דקמ"ל משום דלא מתרצא לה שפיר אלא בהכי ולי' לא ס"ל עכ"ל. ובזה הישוב יש מקום לדחות גם חלוק רבינו ג"כ שא"צ לחלק כדי ליישב רומיא דרבא אדרבא. אלא רבא מיישב הברייתא הכי וליה לא ס"ל. אלא ודאי ראה הראב"ד זה החלוק בגמרא. לכך הוכרח לדחות דשנויא בעלמא הוא. וכ"כ בסד"ט שם. ואכתי קשה על שנוי הראב"ד. מאי איצטריך הש"ס לכל האריכות נימא דהכי ס"ל להאי תנא אפשר לפתה"ק בלא דם. שהרי גם עתה הוא אינו אליבא דהילכתא לדעתו ז"ל. אבל למש"כ ניחא. דא"א ליישב כלל דהאי תנא ס"ל אפשר לפתה"ק בלא דם. וע"כ צריך הגמ' לחלק להאי תנא. אבל אין הלכה הכי. זהו דעת הראב"ד. ורבינו נקיט סוגיא זו להלכה. וע"פ מש"כ מיושב קושית הרא"ש פ' המפלת ס"א על רבינו וכ' בזה"ל וליתא דהא לקמן בפ' בתרא פסק רבא בהפילה נפל כ"ד אפי' לא נגמר צורת הולד דא"א לפתה"ק בלא דם. ועוד דפליגי הכא במפלת חתיכה אלמא דאין חילוק בין נגמרה צורת הולד ללא נגמרה למ"ד א"א לפתה"ק בל"ד עכ"ל. וכיון דחזינן דהסוגיא דכריתות מחלק בהכי. ע"כ רבא דפ"י דנדה מיירי בנפל ממש. ואדרבא הכי מוכח מדקאמר שם ש"מ אין קושי לנפלים. ואי אי' דלשון הפילה אפשר לפרש לפני מ' יום ג"כ. אין ראיה דאין קושי לנפלים. אלא ודאי דלפני מ"י אין בכלל הפילה. ולא דמי לחתיכה כלל. דלפני מ' יום לית ליה פתה"ק כלל. וכ"כ בדק הבית וד' קפ"ו ב' והרז"ה בהשנות לס' בעה"נ אות ב'. היוצא מכ"ז דיש ג' שיטות בזה. דעת הפוסקים ז"ל דא"א לפתה"ק אפי' לפני מ"י בלא דם. ודעת הרמב"ם דאפשר אפי' לאחר מ' יום. ודעת רבינו לחלק בדבר. וע' שו"ת הגרע"א סי' קנ"ח. מיהו למש"כ באות ב' אין הכרע כ"כ בדעת רבינו. ויש מקום לומר דדוקא במעין פתוח אמרינן א"א לפתה"ק בל"ד. ומכ"מ לפני מ' יום אין שום פתיחת הקבר כלל:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה