אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא פ · פירוש ו

פירוש ה

ואף ע"ג דאיכא בנ"ט. והטור וש"ע ס"ס תמ"ז כתבו דלאח"ז בששים. והמג"א הרבה להקשות על הטור מדאמר רבא לאח"ז מותר וכר"ש. איברא ע"כ היה גיר' הטור שלא בזמנו מותר. ותו ל"מ. ולא גריס וכר"ש. וכגי' רבינו וא"כ לדעתו ז"ל דפוסק חמץ בזמנו במשהו. מנ"ל להש"ס באמת דרבא מתיר שלב"ז אפי' בנ"ט אלא צ"ל דאפי' אי רבא אינו מתיר שלב"ז אלא במשהו שפיר מקשה ומי אמר רבא הכי כו'. ומה שהקשה המג"א וכי ס"ד דמשום קנס יהא חמיר מכל איסורין. אזיל לדעתו לסי' תמ"ז ס"ק ה' דטעם חמץ בזמנו במשהו משום חומר כרת. אבל לטעמא דעבר בב"י שפיר י"ל דלאח"ז קנסו שיהא כתוך זמנו וכמו דבאיסור הנאה הוא חמור מכמה איסורי תורה. וכמש"כ רבינו בשאילתא דכיון דאסר ר"ש בהנאה אלמא כבתוך זמנו משוי ליה. וממילא אזיל ק' המג"א על הס"ד מ"ש מלפני זמנו. דשאני הכא שעדין לא עבר על ב"י. קיצור הדבר דלפי גירסתינו בדרבא מותר כר"ש מוכרח לומר דמותר אפי' בנ"ט אבל לגיר' רבינו אין הכרע. ומחוורתא כמש"כ הגאון אבן העוזר דתליא בפיסקא דטעם כעיקר. והטור לטעמיה דטכ"ע מה"ת. וא"א להתיר בנ"ט. ורבינו לטעמיה דטכ"ע דרבנן. וכמש"כ באות ב' בס"ד. ולאחר זמן העמידו על ד"ת:

ודע דבירוש' פ' כ"ש איתא מודה ר"ש באסור שהוא אסור. אסורו מהו ר' ירמיה אומר איסורו ד"ת. ר' יונה ור' יוסי אמרין איסורו מדבריהם. ונחלקו בעה"מ ורמב"ן במלחמת ה' בפירושו. דהבעה"מ פי' לפני זמנו. ורמב"ן פי' לאח"ז. ולא פירש הרמב"ן ז"ל מוצא איסורו ד"ת לר"ש. וע' נו"ב מ"ת סימן ס"א. ונראה שהוא ע"פ המכילתא פ' בא פרק ח' עה"פ ונכרתה הנפש ההוא מלפני מיום הראשון עד יום השביעי ענשו שבעה ואזהרתו לעולם. ועיין תשב"ץ ח"ג סי' נ"א שנדחק בהבנת ברייתא זו. אבל הכוונה מבואר ע"פ פי' הירוש' דדריש מדכתיב ונכרתה הנפש ההיא מיום הראשון עד היום השביעי אלמא דאך הכרת בשבעה ולא יותר אבל איסורו לעולם בהנאה וכתוך זמנו. ופליגי אמוראי אי דרשה גמורה היא או אסמכתא. איברא הירו' לטעמי' דמפרש הא דתנן חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה משום שנאמר לא יראה לך שאור. מאן תנא לא יראה לך כר"י כו'. וכר"א בר יעקב. אבל רבא דמפרש משנתינו כר"ש וע"כ הא דתנן משום שנא' לא יראה לך הוא טעמא דסיפא דאסור. וע"כ אינו אלא קנסא משום שעובר על ב"י. הרי מבואר שאינו אלא מדרבנן. ומצינו כמה מכילתות שלא כסוגי' דש"ס דילן. וע' מש"כ סי' נ"ד לענין קידוש שבת ולעיל סי' ע"ח לענין חמץ פקדון:

כר"י דאמר חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו בנ"ט שלא בזמנו כו' כצ"ל. ובכת"י כ"ז ליתא. אלא מסיים השאילתא וכר' יוחנן:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה