העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא עו · פירוש ה
ואי לית ליה למיכל כולא סעודתא מהיכא דמינטרי כו'. הרי"ף שילהי פסחים העתיק זה הדין. אלא שהוסיף בזה"ל והיכא דלית ליה לכולא סעודתא מהיכא דמינטרא אלא כזית לחוד דמינטר הוא דאית ליה כו'. והיה במשמע דאין לו אלא כזית א' ממש מיירי ומש"ה תמה עליו במאור דאם כן היאך עביד כריכה מהאי דלא מינטר באחרונה. הא בעינן שיהא דמינטר באחרונה. ועי' ברא"ש ובר"ן. אבל מדהעתיק לשון רבינו בסמוך פי' רבינו וכ' מהדר ומייתי כשני זיתים כו' אלמא דכזית אחד דקאמר הרי"ף ה"פ מצות כזית א' וכמש"כ במלחמות ה'. וכ"כ בעל העיטור בזה"ל ורבינו דאמר דלית ליה אלא כזית דמינטרא. דלית ליה כולא סעודתא בעי מימר ולית ליה אלא למצוה בלחוד. ור"ל דמצוה לאכול כזית אחד בפ"ע וכזית אחד בכריכה משום ספק הכל נחשב לכזית א'. אלא שהוסיף הרי"ף ע"ד רבינו משום דקשה ליה לישנא דרבינו מש"כ דלית ליה כולא סעודתא אמאי בעינן כל הסעודה. להכי מוסיף ופירש דלית ליה אלא כזית א'. ור"ל מצוה של כזית אחד. ולמדנו דיותר טוב לצאת ידי מצוה אחת כהילכת' דהיינו לצאת ידי ספק ולעשות כריכה. ממה שיאכל שני זיתים מצה אחד לתיאבון וא' אפיקומן. אבל אם אין לו אלא כזית א' ודאי כ"ע מודו שבטל הכריכה. וכמש"כ הרמב"ם פ"ח מה' מצה וש"ע סי' תפ"ב. ומקור זה הדין דיותר טוב לאכול אפיקומן מלאכול לתיאבון למד הרי"ף מברייתא דהסופגנין והדובשנין כו' אדם ממלא כריסו מהן ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה והובא בגמרא דף קי"ט. וה"ה דמצי למייתי מהא דרב הונא בצקות של א"י כו'. וכן הביא הגר"א ז"ל שם ס"ק ג'. והרא"ש דחי דהברייתא בזמן הבית מיירי דאיכא פסח אבל בזה"ז יותר טוב לאכול לתיאבון. וקשה טובא אם כן מאי מייתי הש"ס ראיה וקשיא להא דאין מפטירין אחר מצה אפיקומן. הא בזמן הבית לכ"ע אסור לאכול אחר מצה כמש"כ רשב"ם שם. וע"ע תו' ריש פ' ע"פ שהקשו מהא דר"ה על הא דאסור לאכול מבעוד יום משום דבעינן לתאבון. ולמש"כ הרי"ף ל"ק מידי דמיירי ר"ה כגון דלית ליה אלא כזית דמינטר. וע' לשון בה"ג לפנינו שהוא לשון רבינו ממש. ובתשובת גאוני קדמאי הנדפס מקרוב סי' פ"ז כתב על לשון בה"ג שהיה לפניו דבה"ג ס"ל דרבותא קאמר לא מיבעיא תחלה דלתיאבון הוא ושרי אפילו לבסוף שרי וקאמר שם דטעות הוא ודוקא לבסוף. וכ"כ בעל העיטור בזה הלשון ואיפשיט מילין על ר"ש קיירא דאמר אכיל ברישא מהך דמינטר כזית כו' ואמרינן עלה דלא היא כו':