אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא עד · פירוש י

פירוש ט

ולשבות שביתת הרשות דלאו מצוה היא כו'. הוא כפרש"י וכמש"כ לעיל. והתו' הקשו ע"ז דהא קיי"ל אין מערבין אלא לדבר מצוה. וצ"ל דס"ל כמש"כ רבינו יהונתן עירובין ר"פ כיצד בזה"ל אין מערבין אלא לד"מ. כלומר לא התירו חכמים לצאת חוץ לתחום בעירוב של פת אלא לדבר מצוה שהקילו על העשיר שלא יערב ברגליו אבל לדבר הרשות צריך שיערב ברגליו וישבות הוא בעצמו בשעת קנית העירוב עכ"ל הר"י. הרי כיון דעיקר העירוב ברגל מערבין לדבר הרשות. וכ"כ הרשב"א הביאו הב"י. והרב המאירי שבת ד' ל"ד. והגאון בעל אה"ע הקשה ע"ז מעירובין ד' ל"א דמפרש הא דאר"י מערבין בקבר משום דאין מערבין אלא לדבר מצוה ומצות לאו ליהנות ניתנו. ופריך אלא הא דאר"י אין מערבין אלא לד"מ נימא כתנאי אמרה לשמעתיה כו'. והשתא אי נימא דלמ"ד עיקר עירוב ברגל מערבין ברגל לדבר הרשות. א"כ לר"מ דס"ל עיקר עירוב בפת ס"ל דמערבין בפת לדבר הרשות. א"כ מאי פריך הגמ' על ר"י דלימא כתנאי אמרה לשמעתיה. דהיינו כר"י ולא כרבנן. נימא מאן פליג עליה דר"י דאמר מערבין בקבר הוא ר"מ דס"ל ודאי מערבין לדבר הרשות. זהו קו' אבן העוזר ז"ל. ולי לא קשה כלל. דהא ודאי הא דאין מערבין אלא לדבר מצוה. דייק לה רב יוסף ממשנתנו דר"פ כיצד ואתיא ככ"ע אפי' לר"מ. אלא לר"י דאמר עיקר עירוב ברגל י"ל דברגל קיל מפת. ולר"מ אי אפשר לומר כן. וכיון שאין מערבין בפת לדבר הרשות מכש"כ שאין מערבין ברגל. וכיוצא בזה ביארנו בסי' מ"ח אות י"א לדברי רבינו. וזה פשוט. ונראה שגם התוספות לא נחלקו בעיקר הדין דברגל מערבין לדבר הרשות לר"י. והא שהקשו על רש"י היינו משום דסתם מתני' ר"מ. ולפירש"י שבת ד' ז' מקשה הגמרא בפשיטות דודאי סתם מתני' כר"מ אתיא. אבל לי נראה דגם לר"מ אתיא משנתנו דפסחים. דהא ודאי כל מחלוקת ר"מ ור"י אינו אלא ביושב בה"ש והולך לו אבל בשובת כל השבת ודאי עדיף לכ"ע וכמש"כ בסי' הנ' שם. ואפשר לפרש לשבות שביתת הרשות. שישבות שם כל השבת. וישבנו שם קושיית התוספות בעירובין ג"כ בהכי יעו"ש:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה