העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא עא · פירוש ב
וה"מ דאיתיה וקא כפר ליה אבל אבד ליה כו'. משמע דוקא ודאי אבד לא נתחייב באונסין אבל אי קיימא באגם היכא דאוקמה חייב ובגמרא שם אי' דאי קאי באגם אינו גזלן ואינו חשוד וכמש"כ הנימוק"י הטעם דמשתמיט שירא שמא נאבד ובב"מ דף ה' ב' מבואר יותר דאתו סהדי ואסהידו ביה כו' והוא ידע א"נ דהוי נקיט ליה בידיה אז הוי חשוד. אבל אי אינו בידו אפשר שירא שמא נאבד. וקשה לכאורה לשון רבינו. אבל לא קשה מידי דגמרא מיירי לענין לפוסלו לשבועה ובודאי אין לפוסלו מספק שמא משתמיט. ואפי' מודה שלא ירא שמא נאבד אינו נפסל ע"י עצמו. אבל רבינו מיירי לענין חיוב אונסין. ונהי שאין ב"ד יכולין לגבות ממנו מספק אבל הוא עצמו חייב אי ידע בנפשיה דכוון לכפור לגמרי ולשון הרא"ש פ' הגוזל קמא סי' כ"ו אינו מדוקדק ויש להגיה ובלשון קיצור פסקי הרא"ש ע"ש ודו"ק: