העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא סז · פירוש ד
כיון דלא צמהח כיתני' היינו שמתא. מעיקרא הי' סבור דקללה בעלמא לטיי' והדר מסיק דארור שבו שמתא וקללה לטיי'. ולהכי לא צמח כתני' ששלטה המארה במעשי ידיו. ולולי לשון היינו שמתא הי' נכון לפרש דה"ק דכיון דלא צמח כתני' שקלא למטרפסי' בהא ולא רצה עוד לשמתי'. והעונש במקום שמתא. לשון הרד"ל ז"ל. וע' יבמות ד' ל"ז ח"א משמתינן לי' וח"א עירוקי' מסתייא. ופירשו הראשונים ז"ל שהוא קבלת עונש סגי לי' לפטור מנדויו. ואיך שהוא נראה דלא כנוסחת שו"ת זקן אהרן שא"ל ר"כ לרב דא"כ מנא ידע רב בשעת מעשה שלא ליצמח כתני'. ונוסחא מוטעת נזדמנה לפניו. אבל סוגי' בעלמא הוא. וכפי' קמא של הרד"ל ז"ל. דודאי שמתי' והאי דלטייה היינו נדויו: